כנס מקהלות 20.3.63
מדי שנה בשנה מתקיים
בראשון לציון כנס מקהלות לתלמידי בתי ספר שונים מכל הסביבה. תיכוניים ועממיים
במעורב. המקהלות שונות ומגוונות מאד. הן בסוג השירה והן בביצוע. ולכן זה מעניין
לשמוע.
הנה עולה על הבמה
מקהלה מבית דגון. בי"ס דתי, המקהלה כוללת רק בנות. לכולן יש סרט אדום לראשיהן
בתור סמל. שירתן ביחס לאחרים היתה על רמה קצת נמוכה, אבל בהתחשב בגילן שה דוקא
נחמד.
והנה, ישר אחריהן,
עולה המקהלה מקבוץ נצר סירני. (מקהלה זו מחולקת ששני חלקים, ואני מתכוונת לתלמידות
התיכון). את העליה והירידה מעל הבמה הן מבצעות בצורה יפה, ושירתן – פשוט מקסימה.
יש להן סופרנים גבוהים עד למאד והן שרות בשקט. גם ההתאמה שבין הקולות היתה
מצויינת. אפשר עוד להמשיך ולדבר על כל מקהלה לחוד, אבל אייחד את הדיבור למקהלה
שלנו. הפגם העיקרי אצלנו הוא: שאיננו פותחים את הפה מספיק בשעת השירה. לעומת זאת
גם העליה והירידה – גם אנחנו משתדלים לבצע בצורה נאותה.
בסוף הכנס, אמר המפקח
בסיכום דבריו: מכנס זה אפשר ללמוד הרבה. אחד הדברים שראינו ולמדנו הפעם הוא
שעבודתנו תהיה הרבה יותר פוריה אם גם מקהלותינו תתחלקנה לשניים (תיכון ועממי).
השירה במקהלת התיכון תהיה על רמה יותר גבוהה ונוכל לשיר שירים בעלי ביצוע יותר
קשה, ולעומת זאת לבית הספר העממי יוקל באם יתאימו את השירים ליכולתם.
יוכבד
אביטל
20.3.63
משום מה הצניעה יוכבד
ללכת ולא רמזה על רוב השבח בו קילסו את מקהלתנו. כל המורים והמנצחים שנוכחו באולם
הביעו את קורת רוחם מן השירה התרבותית, הנקייה והמסודרת. המפקח, אשר ניהל את הטכס,
הזמין אותנו להופיע שנית ולפתוח את הכנס השני, שתתחיל כשעה אחרי סיום הכנס הראשון.
בהפסקה טיילנו בגן
היפה של רשל"צ בת השמונים ושוב עלינו על הקרשים ושרנו בחופשיות יתר.
המקהלה חסרה נסיון
ההופעה. יש להשתדל להציג אותה בפני קהל שומעים. זה יחזק את הבטחון העצמי. ברור,
שיוכבד צודקת בקובלה על מיעוט השתתפות מבני התיכון במקהלתנו. בזמן האחרון חל מפנה
מדאיג בנדון זה לעומת השנים הקודמות. הדבר מתבטא לא רק בשדה המקהלה, אלא בחינוך
המוסיקלי בכלל. לפעמים ניגשים אלי תלמידים שעבר, או הורי תלמידים-חברים ומשיחים
סיפוק רב על הנאתם, שהסבה להם שמיעת יצירות מופת ב"קול ישראל" או
בקונצרט, שלמדום במסגרת החוגים בבית הספר.
חבל שלא ניתנת תשומת
הלב הראויה לענין זה.
ואולי דברי יוכבד
ישפיעו?!
מיכאל
פרלמן |
