מהנעשה במטע(המשך 1)
בזיתים המבוגרים אנו
עומדים בפני חידה של חוסר פריחה בזן הנחשב לפורה ואשר נתן לנו בעבר יבולים די
טובים בחלקה מסוימת. הכוונה לזן "נובו דה סיקרונו" אשר מצטיין בצימוח
מוגבר, בגובה ובחוסן. אך בחלקה המדוברת הוא מורכב באופן משני על זן אחר, ושם הוא עץ יותר קטן ונמוך, דבר הרצוי כשלעצמו, וכן היבול שם יותר טוב. השנה זן זה נושא יבול בעיקר בקצוות הקיצוניים
של המטע. לאורך כל הגבולות (בלי קשר
לרוחות השמיים, לכמות האור והאוויר)
דבר זה קרה במקומות
אחרים ואומר דרשני. עלינו כעת להחליט מה
לעשות עם העצים המבוגרים של זן זה, אשר
בסיכום השנים האחרונות אינם פוריים .
זן אשר קיווינו לקבל
ממנו יבול השנה הוא "שדה אליהו"
, אשר משום מה סבל מנשירת פקעים
, צרה המוכרת מאזורי הדרום בלבד. ואשר חיפשו עבורה הסבר של גורמי קרקע (מחסור ביסודות
מזון) אבל הזן הזה עוד חדש עבורנו, ובעמק נחשב לסירוגי ורגיש לשנות בצורת.
קיימת סברה שהזית
זקוק למנת קור (קרוב ל2 מעלות בערך) בראשית החורף לשם התמיינות פקעי הפרי שנותנים פרחים שלמים וחניטה
מספקת. רק במשך השנים נדע אם זה הוא הגורם
לתנודות הפוריות אצלנו, ובכלל לשינוי בסכום היבולים שחל בארץ (בשנות ה-40 היו
יבולים גבוהים בהרבה מאשר בסוף בשנות ה-50.
שהצטיינו בריבוי עונות חורף ממוזגות וחמות)
בחלקות הזקנות של
המטע התפשטה מגפת כנימות-מגן אשר קשה מאוד
להדבירן. ואנו עדים להתפשטות וגידול
אוכלוסיית כנימות אלה.
חומרי ההדברה היעילים
ביותר נגד זבוב הזית, אשר בהם אנו משתמשים
בעזרת המרסס הגדול כנראה יעילים מאוד גם בהשמדת כל האויבים , החרקים הטורפים את הכנימות. על ידי פיזור בצורת ערפל כנראה עוד הגברנו את
פעולת הריסוס ונתנו יד חופשית לכנימות.
כעת עלינו למצוא
אמצעים קיצוניים להדברתם. בינתיים כבר העלינו תכנית להפוך חלקה הנגועה
ביותר(עד כדי אובדן יבול) למטע –בעל וע"י הצמאת העצים והפסקת כל ריסוס להחזיר
את המצב לקדמותו.
למזלנו הזן מנזלינו עד
כה נפגע מעט, והוא יכסה את ההפסדים של שאר
החלקות.
חנה יעיר 5/7/1961 |
