להוריד
את הכובע / שמוליק טסלר
כבר
שבוע שאני מסתובב בלובי ומרגיש שוב ילד. פתאום
נכנסו לחדר האוכל כל הותיקים, ואני בתוכם מהלך כאילו היה זה אתמול. עוד רגע והם
ייקחו אוכל מהעגלה של הדיאטה וישבו לאכול
בשולחן הראשון.
מסביב הדיוקנים מסודרים על פי עשורים. תמונות שמספרות
סיפורים. איך אומרים? "תמונה אחת שווה אלפי מילים". כבר שבוע
"ששומעים בשבילים" רק על הדיוקנים: כמה שזאת הייתה יפה, וכמה שהוא דומה
לבן שלו, מה הוא היה עושה היום ? ועוד ועוד.....
אני
מוריד את הכובע בפני המארגנים שידעו לפתוח את שנות
השבעים
אני
מוריד את הכובע בפני כל הרקמה האנושית שהגיע לערב זה,
בנות ובנים.
אני
מוריד את הכובע בפני צוות הטכני, שהיה לנו כעוגן.
אני
מוריד את הכובע בפני הצוות שארגן את התוכן.
הגעתי
לערב: רקמה אנושית ולא ידעתי למה לצפות. מיד בכניסה ראיתי חברים מחוברים לדיוקנים
לתמונות ולכולם יש סיפור לכולם יש זיכרונות ומכנה משותף לכולם: קבוצת יבנה.
ושוב אני מהלך בין דיוקנים על הקיר לבין בני משק שהגיעו ומחבר הכל ומפליג בדמיוני
עשרות שנים אחורה.
אני
מוריד את הכובע בפני המייסדים.
אני
מוריד את הכובע בפני הנופלים.
אני
מוריד את הכובע בפני כולנו רקמה אנושית נפלאה אחת.
אני
מוריד את הכובע ומיד שם אותו חזרה (לא אני לא דיפלומט).
הגיעו
הרבה מעל המצופה, ובכל זאת היו חסרים.
נשמח
שוב להוריד את הכובע ביום העצמאות ב"כנס הבנים"
בימים
אלו אנחנו שוקדים על פתיחת רשת חברתית. על גבי הרשת כולם יקבלו הרשאות כניסה
לאימייל. ולכן חשוב חשוב לעדכן את כתובות האימייל. שם ברשת החברתית בין השאר נוכל
להעביר חוויות מהסוג הזה כי ערב כזה צריך שיהיה בלתי נשכח. מתוך הרשת נשלח עדכונים
לגבי האירועים הנוספים שבדרך. ואם תפגשו חברים או בני משק שלא היו...... מסרו להם:הפסדתם-
אך יהיה עוד הישארו מעודכנים. ואולי כאן
המקום לשיר את שיר הדיוקנים:
דיוקנים
משאירים בי חותם
כך
גדלתי אני לצילם. / שמוליק טסלר
סרוליק
פתוח, מחלק נעליים.
חנוכה
יושב ותופר בינתיים.
דדה
והצוות בונים כאן לול.
לא
להתקרב – ליפול זה עלול.
זב"א
פתוח בשני ושלישי זה בסידר.
השיבר
משום מה לא נפתח.... ליזר.
איבגי
בסביבה וזה לא ריח נרקיס.
לחיים
איזנר יש שעון ושרשרת לכיס.
דיוקנים
משאירים בי חותם
כך
גדלתי אני לצילם.
משה
תשבי את הסנטר שלי מנענע חזק .
עד
שהחיוך שלי נעלם ונמחק.
כן
הדיוקנים עוברים ונהפכים לאגדה.
אני
זוכר את מופ במעבדה.
רודי
שאת כולם שומע על תנאי:
"שהדברים
הנאמרים לעניין רבותי".
מקס
ממהר, ואת הקלטצ' הורס.
וולטר
מגדל במרפסת מטפס.
דיוקנים
משאירים בי חותם
כך
גדלתי אני לצילם.
צחקתי
תמיד על שמות כמו גוגל
שתמיד
חשבתי שגר באוהל
גם
לפני שעל מכה אמרתי אווו....
למדתי
להגיד בקול רם דאו.
מרדי
ומרלי זה לא משעשע מספיק.
אז
הביאו לכאן גם את דנה וריק.
מרב,
מיץ, סאני הם שמות לעניין.
איזה
רושם ענק השאירו עלי הקטן.
דיוקנים
משאירים בי חותם
כך
גדלתי אני לצילם.
כך
בערבוביה עוברים הם כולם
עולים
ויורדים והכול במעומעם
בלי יד
מכוונת ובלי סדר עולה.
שמואל,
ובומבה, מנחם, ויולה.
שלמה,
חייס, זליג,ויזר ווילי וילי וילי
וילי......
(מוזר
זה נתקע בזיכרון כמה דבילי.)
ישראל
קריצר ישא וצוריאל
דב,ארנסט,
שמואל, וגם יחיאל
מוזס,יוסף,
אישי, אלימלך
יש
עוד המשך זה לא סוף הדרך.
בוב,אפרים, זאב ,מרטין וורנר.
לא
אשכח את כולם כמובן בלי נדר.
דיוקנים משאירים בי חותם
כך
גדלתי אני לצילם
