מ מרודגס ליבנה / משה קרונה
עליית הנוער היהודי
מגרמניה
פרשת
עליית הנוער היהודי מגרמניה...לפנינו נקודת מפנה, לא לגבי רודגס בלבד, אלא לגבי
תולדותיה של תנועת הקבוצה הדתית בכלל.
המחשבה להעלות נוער ... לישובי עובדים ומוסדות חינוכיים בארץ ישראל, בכדי
שיקבלו בארץ את הכשרתם, נצנצה עוד לפני עלות שלטון הדמים בגרמניה. אולם רק בשנות
תרצ"ג תרצ"ד קרם המפעל עור וגידים....התיישבותו של הפועל המזרחי בארץ
ישראל עדין צעירה הייתה באותם הימים ויכולת קליטתה מעטה הייתה. ... העיניים הופנו
איפה לקבוצת רודגס.
צעירה
הייתה עדיין הקבוצה ולא השלימה את תהליך התגבשותה המשקי והחברתי. ובכל זאת כאשר
הובאה אליה ההצעה לקלוט נוער דתי עולה, קיבלה על עצמה את התפקיד העצום הזה. קדמו
לכך היסוסים רבים. הקבוצה לא הייתה בטוחה בכוחות עצמה. מה שיכלה להרשות לעצמה
"עין חרוד" הגדולה והוותיקה, אשר כוחות ציבוריים אדירים עומדים מאחוריה,
לא תוכל להרשות לעצמה קבוצה הצועדת עדיין את צעדיה הראשונים. התעצור כוח לקלוט את
הנוער הזה מבחינה משקית? הייתכן לקיים את ההבטחה וההתחייבות לתת לנוער הזה הכשרה
מקצועית חקלאית משובחת? היעלה בידי הקבוצה לתת לנוער הרך הזה הדרכה יהדותית אנושית
טובה?
ושוב
הכריעו כאן לא הגורמים והיכולת האובייקטיביים, אלא האחריות התנועתית היהודית.
הקבוצה שמנתה באותה תקופה קרוב למאה חברים בלבד, העיזה לקלוט חברת נוער דתי עולה,
שמנתה 56 צעירים. קבוצת רודגס יחד עם עין חרוד הם המשקים הראשונים בארץ שזכו לקלוט
את חברות הנוער הראשונות.
קליטת
נוער הטילה על החברים תפקידים אחראיים מאד... היה הכרח שחברי המשק יפנו את מקומות
עבודתם בענפי המשק, על מנת שאנשי הנוער יוכלו לעבוד במקצועות חקלאיים. היה זה עול
קשה על החבר הוותיק, לעזוב את עבודתו הקבועה ולחזור שוב לעבודת חוץ מפרכת בפרדס
ובבניין. כשאתה קורא עתה את רשימותיהם של בני הנוער, שנכתבו במלאת שנה לקיום החברה
בארץ, אתה רואה כי הם מתרגשים מאד לנוכח הכנסת האורחים הנאה שקיימו לגביהם במחיר
קורבנות רבים וויתורים על חשבון הנוחיות העצמית. הנוער מצידו הבין לקשייה של
הקבוצה והשתדל במיטב יכולתו לעזור לה, להיות מועיל, להשתלם בלימודים...
תרצ"ד פורסם לראשונה בשנת תש"ד בחוברת קטנה שכתב משה קרונה בשם: "מרודגס ליבנה".
|
