איך
ארגנו את הכיתות הראשונות
הילדים
בקיבוץ היו מכירים אחד את השני כמו אחים, וגם הכרנו טוב מאד את ההורים של הילדים שהיו
בקבוצה. בלי בעיות אני שולף פרטים של אז. אני, הילד הראשון של הקיבוץ, אברהם וולף.
מהווה את כיתה ה'. אחרי - בניה בומבך (נחליאל) שנולד ביום כיפור כשנתיים אחרי. גם הוא כמוני לא יבנה טהור, הוא נולד
בהמבורג כשהוריו היו בשליחות בגרמניה, והוא היה כיתה ג'. אח"כ פנינה שטיבר (תשבי),
הראשונה שנולדה ברודגס, בחנוכה.
מרים פלק באדר, יעל ליפמן (נעמן) גם באדר, אריה הקל בסיוון, נעמי וולף אחותי
היקרה באלול, וכנ"ל נחמה כהן באלול. ס"ה 6 ילדים שהיו בכיתה ב'. כיתה א' כבר היו ילדים קטנים
בשבילי ואני זוכר רק בערך. מיכה אינטריליגטור (בית-אריה), מירה בומבך, יהודית שטיבר,
הופ , כאן אני נעצר, נדמה לי שאסתר שטרן (כוכבא)
אולי גם ניצה אפטרוט (אפרתי), לא, היא בכיתה של ראובן.
האמא שלה, חנה אפטרוט, היתה מורה לעת מצוא. מאד אהבתי את הלימוד אצלה, בעיקר תנ"ך.
הסידור היה פשוט: מנחם בולה לימד את כיתה ה' וכיתה
ג' בחדר של משפחת וולף. ויהודית זמוש לימדה את כיתה ב' בחדר אחר. נדמה לי שהיא לימדה
אותם כבר בכפר- אברהם. השיטה של מנחם היתה ללמד אותי ואת בניה לסירוגין, אחד לומד ואחד
עושה שיעורי-בית, וכשהוא היה צריך ללכת, הייתי צריך ללמד את בניה כתב רש"י.
הסיפור של כיתה ג' וכיתה ה' החזיק מעמד שנה אחת. בשנה שאח"כ
צירפו את בניה לכיתה שמתחתיו, ואותי צירפו לנוער הירושלמי. בכיתה ג' החדשה היו כבר
8 ילדים כי צורף גם חגי ברוכי בכור הבנים של טירת-צבי. איך הוא הצליח לחיות ביבנה בלי לראות את ההורים יותר
מפעם או פעמיים בשנה, זה סיפור בפני עצמו. בשנים האלה גם ניסו לקלוט ילדי חוץ, אבל
הם לא החזיקו מעמד הרבה (או שההורים שלהם לא הצליחו), אבל קלטו כמה מ" ילדי טהרן
".
(מזכרונותיו של אברהם ימיני – הבן הראשון של קבוצת יבנה) |
