מיכה בר מצווה
בקוצר רוח חיכיתי מאז פורים ליום הבר מצווה. כל היום היינו עסוקים. אני תיארתי
לי עוד בהתחלת היום כמה נשיקות יזרקו עלי כל הקרובים. בערב הייתי תורנית, התביישתי
מאוד לחלק אוכל על השולחנות מפני שכל אחד פנה אלי בבקשה, שאתן לו מנה כפולה. בבוקר
במסיבה הפרטית הזמינו עוד משפחות אחרות שאינני מכירה אותן. והנה הגיעה השעה, בה
הייתי צריכה להציג, אני יעקב וראובן. כשעמדתי לפני כולם נדהמתי למראה עיני: המון
אנשים זרים ואני צריכה להקריא לפניהם... כל הקהל הקשיב קשב רב לסיפור ואני כל הזמן
כאילו לא יכולתי בשום אופן להוציא מילה מפי. אבל הייתי מוכרחה. כשגמרנו, יצאתי
החוצה ולא חזרתי יותר עד הסוף במשך כל אחרי הצהרים חיכיתי לשמוע דרוש מפי מיכה.
הוא דרש יפה מאוד. אחרי זה היו ברכות ואני הייתי צריכה גם כן לברך אותו. עמדתי וכל
הזמן חיכיתי עד שיהיה שקט, מפני שכל הקהל הגדול הזה עשה עלי רושם רב וכל הזמן לא
העזתי להוציא מילה מפי. לבסוף ברכתי אותו. הברכה לא ארכה הרבה זמן. אחרי כן שרו
שתי בנות שיר יפה ובזה נגמר.
עפרה א.
|
