השר מבקר היה ידוע שמשה שפירא יבוא וירצה וחיכינו לו בכיליון עיניים. ביקשנו ללכת
להרצאה וענו: לא אתם לא תלכו וחוץ מזה לא בטוח שהוא יבוא. היינו בדרך לחדר האוכל
והנה מרחוק ראינו שני אורות של טקסי. אמרתי ליעקב: הוא בא! ושאלתי את בניה: איפה
הוא יהיה בלילה? אמר לי: הוא לא יהיה כאן בלילה, אבל הוא יאכל כאן, אצלנו בבית.
אמרתי ליעקב: טוב, נחכה. אחרי שלנה הכינה את הארוחה לכבוד משה שפירא נגשנו לשם.
לנה אמרה לנו: תיכנסו, משה שפירא ישמח אתכם! נכנסנו והתיישבנו על הספה והסתכלנו
איך הם אוכלים. כמובן לא גרענו עין ממשה שפירא. הוא איש גבוה, משכמו ומעלה מכל
האוכלים ויש לו שפם. עיניים עמוקות בחוריהן ומבטו רציני, איש יפה מאד. נדמה לי,
שהוא בן אדם פיקח. הוא הבין מה מעניין ילדים. הוא סיפר לנו שאז כאשר הוא היה צעיר
עוד לא היה "בני-עקיבא". אז היה "פרחי ציון" והם לא היו
דתיים, חוץ ממנו. הוא היה היחיד שהיה דתי. הוא למד בישיבה וכשהם בגרו עברו למזרחי,
וכשנודע לראש הישיבה מה שהוא עושה, רצה לזרוק אותו מהישיבה.
נחמיה מימון |
