בזרנוגה

בזרנוגה – ביקור בט"ו בשבט

נכנסנו לזרנוגה וכל ילדי העולים הסתכלו בנו והיו קצת תמהים: איזה ילדים אלה? כי הרי הם לא היו מלובשים בגדים טובים ביותר ולנו היתה תלבושת אחידה ויפה... אך הם מצאו חן בעיני, למרות בגדיהם.

רוב הילדים שם מארצות המזרח ויש להם מבטא מיוחד כמו שאני אוהב. ולא רק את המבטא שלהם אני אוהב, אלא גם אותם. למשל, כשעדה חיללה – היא חיללה יפה מאוד, - ובפינה ישב ילד תימני נחמד ולא זז ממקומו אלא רק ישב והקשיב, הקשיב ונהנה מאוד. ואז חשבתי: לא צריך להסתכל בהם רק מבחוץ, בילדים כאלה צריך גם להסתכל מבפנים. כי כאשר השתובבו והשתוללו קצת על יד הטרקטור יכלו לחשוב, שאלה "שקוצים" שובבים. אבל אחר כך, כשראינו אותם מקשיבים לקול המנגינה כבר הבינונו כי אלה ילדים גם כן כמונו.

נחמיה