ידיעות יבנה ערה"ש תשכ"ד 18/9/1963
הדים מבית-הספר
מסורת נאה קיימת בבית ספרנו: את שנת הלימודים פותחים בתפילה חגיגית ולימוד
מתאים ומיד אחריה מתחלקים התלמידים מכיתה ב' עד ל- י' לחדרי הלימוד. שם מחכה להם
כבר צרור הספרים והציוד ובלי משים מתחילים הלימודים. רק כיתה א' החדשה מתחילה את
לימודיה במסגרת מיוחדת, כשהכיתות הנמוכות מקבלות אותה ואת הוריה במסיבה יותר
אינטימית, אך חגיגית – זאת זכותנו, שאין אנו מבזבזים זמן יקר להתארגנות בתחילת שנת
הלימודים. על ידי הקביעות שהשגנו בצוות המורים והניסיון שרכשנו לנו, למדנו שיש לנצל
לעבודה פורייה כל שעה הניתנת לנו, כי הזמן העומד לרשות הילד ללימודיו הוא קצר
בהתחשב בדרישות הרבות שהחברה מעמידה בפניו.
מתוך סיבה זו אנחנו משתדלים לחדש שיטות לימוד על מנת שהילדים ירכשו את
ידיעותיהם בזמן יותר קצר ובכל זאת ביסודיות. כמה פעמים שמעתי הורים טוענים: לשם מה
כל השיטות והמשחקים האלה? בלעדיהם לא למדתי כמה הם 2+2? השיטות לא באות רק להקל על
הילד, אין שום פגם בכך שילד יעמול על מנת להגיע לידע, עלינו לתת לידיעותיו בסיס
מוצק בזמן קצר, אם נרצה להספיק לחנך את ילדינו לערכים וגם להקנות להם ידיעות בשטח
היהדות והמדע.
בכיתה א' של אשתקד התחלנו ללמד חשבון בשיטת גטניו והשנה הרחבנו את היריעה
גם לכיתה א' החדשה ולכיתה ד'. שיטה זו נקראת גם שיטת הבדידים, כי הילדים לומדים
להכיר את המספרים דרך בדידים בצבע ובאורך שונה. היא מתנגדת לספירה אוטומטית,
הנהוגה בבתי הספר, ומתייחסת למספר בתור משהו שלם שאפשר לפרקו לגורמים שונים. אנחנו
מקווים ששיטה זו תעזור לנו להגיע להישגים יותר טובים בחשבון, כי ידוע שעולם
המספרים זר לילדי הקיבוץ והם מתקשים במקצוע זה.
באנגלית אנחנו מתחילים להשתמש השנה בשיטת הארווארד או שיטה אור-קולית
המבוססת מבחינה טכנית על שימוש בסרטונים ורשם-קול, ומבחינה תיאורטית על הגישה לשפה
כאמצעי להעברת מחשבה ורעיונות.
המשותף בין החידושים האלה הוא הניסיון לחדור לתודעת הילד דרך חוש הראיה,
השמיעה והמישוש ולא רק דרך השמיעה ופעולת הזיכרון. כמובן ישנם ילדים שילמדו בקלות
בכל השיטות, אך רבים הם הילדים המתקשים בלימודיהם לא מתוך פיגור שכלי אלא מתוך
חוסר ריכוז, חולשה גופנית וסיבות חולפות אחרות ובעיקר אליהם מכוונים המאמצים של
המחנכים.
את ידיעת השיטות האלה רכשו המורים שלנו בקורסי קיץ להשתלמות. אך בעבודת
ההוראה בקבוצה יותר קשה למצוא את הדרכים המתאימות לחנך את ילדינו לערכים בהם אנו
דוגלים, מאשר לחדש אמצעי לימוד. כאן אין תכנית כתובה על ידי משרד החינוך ואין דרך
סלולה שאחרים יורו לנו. עלינו לחפש דרכים, להמציא חומר לימודי ותכנית. בשטח זה
הנהגנו בשנים האחרונות נושא מרכז אחד שעיבדנו בעיקר בכיתות ה'-ח'. הנושא של שנה
אחת היה הקיבוץ הדתי, אשתקד למדנו על העלייה ויחסנו לעולים. השנה, אי"ה, נפתח
את הנושא: הילד בחברה. הנושא יכלול מבחינה לימודית דינים "בין אדם
לחברו" ואגדות חז"ל, הליכות ונימוסים, ארגון חברת ילדים ומבחינה מעשית –
טיולים וחוגים בין-כיתתיים. על תכניות אלה אני מקווה שנוכל למסור יותר, כשנצליח
בע"ה לבצע אותן. בינתיים אסתפק בציון מגמותינו.
אלה הם רק מספר מהבעיות החינוכיות המעסיקות את המורים של ביה"ס
היסודי. על בעיות הרכב חבר העובדים והקשיים הכרוכים בהרחבתו, מסרתי להורים בעלון
האחרון של בית הספר. העלון היוצא לאור כל חדשיים זו השנה החמישית משקף את חיי בית
הספר יותר טוב מרשימה בודדת זו. ידוע לי שהעלון אינו מגיע לכל בית, אבקש את החברים
המתעניינים בבעיותינו למסור על כך לצילה ואשמח אם בפרסומת זאת הרחבתי את חוג
הקוראים של העיתון המתחרה.
יהודית ז. |
