חברת הנוער ביבנה
לאחר חצי שנה לשהות חברת "מגן "בקבוצת יבנה אפשר לסכם את
התוצאות של תקופה זו.
אך כדי שנוכל לסכם נצטרך להתבונן
מ3 נקודות מבט :
א)חברת הנוער בעיני המשק.
ב)המשק בעיני חברת הנוער.
ג)בעיותיה של חברת הנוער.
כאשר באו חברי הנוער ליבנה לפני חצי שנה הייתה זו תקופה קצרה
מאוד אחרי שחברת גאולים
עזבה את המקום. ולכן תגובת חברי המשק הייתה "חברת גאולים הייתה
יותר טובה" , בלי לחשוב כי
חברת גאולים סיימה את תקופת חינוכה בקבוצה ואילו חברת "מגן"
עדיין לא החלה בה.
ונראה כי כבר אז צריכים היו החברים להבין כי יחול שינוי בדבר.
וכבר היום אנו רואים שהחברים מתחילים לראות את הדברים באור אחר.
ועוד, שבתחילה הייתה הראייה צרה , כל חבר קשר את קשרו לנוער עם חבר
צעיר שעבד אצלו בלי
לראות ראייה כללית, ונער שלא עבד בצורה הראויה גרם לתגובה: הנער לא
מוצלח, אך עם חלוף
הזמן נראה הנוער בתמונה יותר רחבה וביחוד בעבודה השתנו פני הדברים.
והגיוס הממושך יוכיח
את שביעות הרצון של חברי המשק מן הנוער.
אך יש עוד תופעה של ראייה
שלילית הקיימת עד היום, והיא נובעת מכך
שיש מספר קטן של חברי
משק שאינו מבחין בין עולה צעיר, עולה ותיק וחבר נוער ,וכל תופעה
שלילית מצד אחד מהגופים הנ"ל
פירושו שהכל לא בסדר.
כך בסיכום נקודה זו אפשר לומר שבאופן כללי יחס חברי המשק לחברי הנוער
הוא טוב, ואף החברים
מהנוער מרגישים זאת.
ועתה נשאלת השאלה ,כיצד רואה הנוער את המשק, וכאן יש לציין, שהייתה
בתחילה הדדיות
מסוימת שנבעה בעיקר מעודף רגישות
ועלינו לדעת ,שנוער עולה הוא גם רגיש, ובכל פעם שהיה
נשמע המשפט" גאולים היו יותר טובים" זה פגע קשות בנוער, אך
עם הזמן חלה שוב הדדיות
ביחסים, והנוער מרגיש את עצמו במקום יותר טוב, ורואה את המשק בעיניים
יותר אופטימיות.
ועוד יש לציין, שעם בואם עמדו החברים בפני שני דברים חדשים: הם היו
רגילים למשטר ששרר בין
כותלי "נווה עמיאל",
וכאן הם חשבו שיגיעו לעצמאות בכל מעשיהם, וגם העבודה נראתה להם כפי
שעבדו אצל החקלאים בשדה-יעקב
, וזה הוליד משבר קליטה קשה. אך
הזמן עשה את שלו, וגם
לכך הם התרגלו וכעת רואים את הקבוצה במצב האידיאלי.
ואכן כיום עומד הנוער על פרשת דרכים ,בקרוב עליו להקים גרעין לקראת היציאה לנחל, ולקראת
מעמד זה ניכרת תסיסה בחברה אשר כתוצאה מכך יקום גרעין התיישבותי אשר רואה את עתידו
כעתודה ל"קיבוץ הדתי" משה גלס 19/9/1956 |
