מחנון "שוחרי השלווה"

מחנון "שוחרי השלווה"       יצחק אשר   סוף שנות ה-50

עתה בתום החופשה הגדולה ,מן הנכון לסקור ולסכם את המבצעים המרכזיים שעיצבוה.  כגון קייטנות בירושלים ובבית ומחנות הקיץ של בני עקיבא. אמנם בדעתי להתעכב דווקא על מבצע אחר, צנוע בהיקפו, הלא הוא המחנון "שוחרי השלווה" , שאורגן על ידי חברת הילדים ח-ט עבור הכתות הנמוכות החל מכתה ג'. כי על כן היו במבצע זה הרבה דברים חיוביים. הראויים לציון.

על קיום המחנון הוחלט על ידי חברת הילדים. מיד לאחר שנודע כי מאברהם שטאל ,מדריך החופש המיוחל, נבצר לבוא, הילדים חיפשו פורקן לרצון בפעילות עצמאית ומצאוהו .הם נטו להרחיק את המבוגרים מן העניין, עד למידה הכרחית ,כגון התקשרות עם בעלי עמדות מפתח ,כמרכז המשק וסדרן התחבורה.. חששו  ובמידת מה בצדק,-כי המבוגרים יתערבו יותר מידי .הדרישה לשמור על הסודיות-למרות  כי הציפורים בסוף צפצפו את הסוד הגדול מעל הגגות-חייבה פה ושם פעולות פרטיזניות להשגת מצרכים חיוניים.

נבחר על ידם מקום נהדר בבאשיט, מתוך שיקול נכון של גורמים חשובים כמו קירוב-ריחוק מקום  אל/מן הבסיס, צל, מים. הם התקשרו אישית עם יו"ר המועצה המקומית על מנת להשיג את הרישיון הדרוש.

כמה ימים של עבודה מאומצת קדמו לעצם המחנון, בהם ניקוי השטח, חפרו בורות והקימו מתקני צופיות שונים.  הכל בכוחות עצמם. כל הסידורים הללו נבדקו בקפדנות על ידי בר הכי בהלכות צופיות, שנתן את הגושפנקא שלו לאחר הבדיקה.

נבחר נושא מרכזי למחנון-הלא הוא שלמה המלך ותקופתו.-אשר סביבו רוכזו הפעולות. כגון פלישת הפלישתים, הקמת ארמון המלך, משתה המלך וכו' ובמסיבת הסיום גם משפט המלך עם שתי הנשים. כאן הייתה ההבנה נחפזת מידי ולא נשמרה אחדות הסגנון כדבעי: בתקופת שלמה אין צורך באולימפיאדות,  כמקובל בז'רגון הארגון, ולא בגניבת הדגל של השומר הצעיר, אם אפשר להכניס גם פעולות אלה למסגרת הארגון, (נניח: תחרויות בין ספורטאי שלמה לבין ספורטאי מלכת שבא, או פשיטה על מוצבי הפלישתים וכבוש סמלם)

כאמור , המארגנים עמלו קשות כקבוצה וכיחידים. ועד כמה שהדבר יראה מוזר: יותר קשה היה להם להסתדר עם הורים ומבוגרים אחרים מאשר עם חניכיהם בני כתות ג' ד' ה' . החום הגדול של ימי השרב והדאגה המקובלת לשלום הילדים חברו יחד להצר את הקף המחנה, הן לגבי מספר ימיו והן לגבי מספר שעות היום. מו"מ נרגש  ומייגע התנהל על  השגת שומר לילה, שישים עין על הרכוש הרב שהוכן. זכור היטב לילדים על מי אפשר להישען וממי כדאי להתרחק ...

ולגבי הילדים בני הכתות הנמוכות,   אין די מילים לסכם חיובית את המפעל הזה אשר הוכיח שוב, כי אפשר לטפח את הזיקה בין חברות הילדים . ושלבן יחד כל אחת לפי גילה ולפי ניסיונה.

תענוג היה לראות כיצד התמסרו בני ח' ט' לקטנים מהם. הם הפכו בין לילה למדריכים רציניים, שדרשו משמעת הכרחית וזכו לה. מי הודות לדוגמא המחנכת ומי הודות למשרוקית ולפקודות.

בעת מסיבת הסיום יכולת לשמוע מפי מורים ומטפלות ותיקים כעין אנחת קנאה, הלוואי וגם אנו הצלחנו כך במשך שנת הלימודים...

ההורים והחברים שנכחו בסיום התלהבו ורבים מרואי השחורות גנזו את התנגדותם והפכו למצדדים נמרצים.

"שוחרי השלווה" חזרו הביתה עייפים ומלוכלכים, אך רוויי סיפוק.