תמונה ידועה ומוכרת לרוב באי בית הכנסת:
מגיע אורח ומתכבד בפתיחת הארון. הוא ניגש בצעדי און, אוחז את ידיות
הדלתות בשתי ידיו ומושך, תחילה בעדינות, אחר כך בחוזקה והארון מסרב להיפתח. הוא
מנענע בכל כוחותיו ולשוא. עד שמישהו צועק לו "אחד,אחד!" ובא לציון
גואל...
הצעה מענינת לפתרון של נושא קרוב, כתב רודי הרץ כבר לפני יותר מחמישים
שנה...
ידיעות יבנה 6.9.61
הטכניקה בשרות הדת
בשטחים רבים התקדמנו בתקופת הטכנולוגיה, אבל טרם
נמצא פתרון לסגירת הפרוכת. רוב החברים ועל אחת כמה וכמה האורחים שחלקם רב
ב"פתיחה וסגירה", אינם מצליחים
לסגור אותה עד כדי כיסוי שלם של ארון הקודש. האורח נבוך ולבסוף מתיאש,
מבויש במקצת ששלומיאליותו נתגלתה ברבים. אחרי כן צועד הגבאי בצעדי און ובתנופת יד
זריזה לימין ולשמאל מכסה את הטפח הנותר.
אם אין כל אפשרות למצוא שיטה טכנית
המאפשרת סגירה שלמה בלי בעיות, הנני מציע לועדת בית הכנסת לקיים קורס לסגירת
הפרוכת ולזכות במצוה זו להבא ורק אלה
שעברו קורס זה בהצלחה וקבלו תעודה מתאימה לכך.
אברהם
הרץ |
