כ"ז
אלול תש"ט 21.9.1949
מתוך
מאמר "על כינוס אחד חלוציות ותקופות השנה"
התהפוכות
שחלו בשנתיים האחרונות בחיינו הלאומיים מחייבות אותנו גם לחזור ולהתבונן בסידור
תפילתנו. חסרונו הוא על אותן התפילות שנבעו ממצבו של עם ישראל בגולה ונותנות ביטוי
להרגשת הדיכאון והשפלות בענייני הגאולה. ודאי קשה לנו רפורמה בשטח זה, לנו אשר
לחמנו במאת השנים האחרונות נגד אלה שרצו "להתאים" את תפילותינו לרוח
הזמן כפי שהבינו אותה (בכיוון ההפוך,
במחיקת הבקשות לתקופה מדינית יהודית עצמאית). אבל במרוצת הימים נצטרך לצעוד את
הצעד הזה. במיוחד בימי סליחות אלה באמירת אותם קטעים דוקא שהביאו אותנו לטבח יובל
להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה, "זרים אומרים אין תוחלת ותקווה", קושי ניכר
במאמצינו לקרב לנוער הישראלי את
תפילותינו. הגיעה השעה הגדולה שגדולי ההלכה ישימו את לבם לדבר כי בנפשנו הוא.
שנת
תש"ט היתה לנו שנת יסוד וחישול הכלים המדיניים. בימי זיכרון הרבים העלינו את
ניסי תקומתנו המדינית. השנה החדשה תהיה ערכים חדשים.
תחל שנה
וברכותיה צוריאל |
