כ"ט אלול תש"ד, 17.9.1944
בחצוצרות
וקול שופר
חצוצרות
הניצחון כבר מבשרות גאולה ותקומה לעמים המשועבדים שנאנקו תחת עול השעבוד במשך כמה
שנים. הפעמונים מצלצלים לגוי ואדם. הם קוראים דרור וחרות למדינות לארצות "הקץ
לסבל ולדיכוי".
אותה שעה
אנו נכנסים לדין לפני שופט כל הארץ. גדול וקדוש הוא היום הזה כבני מרון יעברו כל
יושבי תבל לפני בוחן כליות ולב. ועל המדינות בו ייאמר. ואף כנסת ישראל הדוויה
והשבויה ניגשת ליום הדין בדחילו ורחימו, כנסת ישראל מבקשת רחמים על עצמה. היא
מבקשת גאולה לכלליותה והצלה לשרידיה בגולה בנמקים בעניים ומדויהם. הגיעו מים עד
נפש ובה אין להחזיק מעמד.
האמנם
תזרח שמש גאולה לכל העמים ולא לנו? האמנם תעלה תרופה לכל חולי ורק פצעי עמנו לא
יגלידו?
שעה
שפעמוני הניצחון מצלצלים לעולם נריע אנו בחצוצרות וקול שופר לפני היכלך ה'. השופר
משמיע קולות של שברון לב והכנעה ושל בשורת ניצחון וגאולה. תוך שברון לב והכנעה ומן
המיצר אנו תוקעים בשופר ונחמתנו וביטחוננו הוא כי נשמע את בשורת הגאולה והשחרור
במרחב.
ברית
אברהם ועקדת יצחק
:"ועקדת
יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור". ביום הדין מבקשים ישראל לגלגל על עצמם זכות
אבות וביחוד זיכרון של אב העוקד על גבי המזבח. ריבונו של עולם כמה עקדות עקדנו
בדור זה? מה רבו המזבחות שלנו?שעה שנבקש לגלגל על עצמנו זכות אבות לא יתכן שנשכח
אף זכות בנים קדושים ו??? שנהרגו ונשרפו בשדות הקרב, הגטאות, במחנות ריכוז והסגר בגבולות ובגירושים. אך זוהי זכות גדולה.
זכות שתביעה גדולה עולה ממנה. תביעתנו היא שרצח זה לא ישכח. קדוש הדם. תביעתנו
שהדם הזה יכופר בגאולה שלמה לשארית ישראל.
ברית
אברהם ועקדת יצחק. העקדה קול קורא היה לקידום ברית אברהם "לזרעך אתן את הארץ
הזאת". צוריאל אדמנית |
