17/6/1960
מטע הבננות בן חמש(סיכום וסיכוי)
בימים הקרובים נסיים את קטיף היבול של עונת 1959/60. יותר מתשעה
חודשים שלחנו מידי שבועיים ובארבעת החודשים האחרונים מידי שבוע, בננות לשוק. לרגל
סיום העונה ובהתחשב בזה שלפני זמן מה מלאו 5 שנים למטע הבננות, ברצוני להביא בפני
החברים סיכום קצר של השנים האלה: ובמקצת - על הסיכויים לעתיד.
גם אחרי הכישלון של העונה האחרונה - אחד המטעים הנטוע באופן חלקי על
אדמה קלה הניב יבול זעום בלבד, תוצאה, כנראה, של השקאה לקויה - נוכל לומר בפה מלא
שחברים בועדת המשק שהחליטו לפני 6 שנים להקים מטע בננות, אינם צריכים להצטער על
החלטתם זו. במשך שנות קיומו המטע הכניס רווחים די יפים שיכולו להיות גדולים עוד
יותר אלמלא מתוך זהירות יתירה גודל המטע והתפתחותו היו עד לפני שנתיים אטיים, רק
בשנתיים האחרונות חלה תזוזה ניכרות והמטע גדל ב- 60 עד 150 דונם.
במשך השנים התבררו לנו כמה דברים:
1.
האקלים מאפשר בהחלט גידול בננות. ישנם מספיק שטחים בקבוצתנו הבאים בחשבון לנטיעה,
שטחים בהם סכנת הקרה היא מינימלית.
2. הרכב הקרקע מתאים בדרך כלל לגידול שלנו, הואיל ורוב אדמותינו הן מן
הסוג הבינוני - כבד.
3. במרוצת השנים הורכב צוות עובדים המסוגל לטפל בשטחים נרחבים.
עד כאן תיאור המצב העכשוי. נשאלת כעת השאלה: איך יראו פני הדברים בעוד
שנתיים שלוש. פרט למשקי אזורנו שהיו מצמצמים או אפילו מחסלים את מטעיהם, כל משקי
הבננות מרחיבים את שטחי הבננות. באביב האחרון בלבד נטעו 1500 דונם יותר משנעקרו;
יש להתחשב בכך שגם בשנים הבאות נהיה עדים לתוספת רצינית של מטעי בננות. מתוך האמור
יוצא איפוא שהיבול יגדל מידי שנה באופן
ניכר. רק במקרה הטוב ביותר אפשר יהיה
לשמור על רמת המחירים הנוכחית. בתנאים אלה נוכל לצפות שמשקים חלשים - משקים
שמטעיהם מניבים יבולים נמוכים ושתוצאות הייצור שלהם אינן נמוכות יצטרכו להתחסל,
משקים המגיעים תמיד ליבולים יפים והיודעים לעבוד ביעילות גבוהה יחזיקו מעמד.
יש אמנם גם קרן של אור, להפתעת של היצרנים וכל החברים שעסקו בשיווק,
התברר שאוכלוסיית ישראל מוכנה לאכול כמויות גדולות של בננות שעל מכירתם עוד לפני
שנה אף אחד לא העיז לחלום: הייצוא התרחב לממדים ראויים לפרסום, מ- 220 טון ב- 1959
עד 4000 טון בעונה החולפת, מכוני האריזה וההבחלה אזוריים הוקמו בשנתיים האחרונות
בעמק הירדן, בגליל המערבי ועמק חפר בהם אורזים ומבחילים את הפרי בארגזים, בצורה כזו
הצליחו להגיע למקומות רבים, אליהם "תנובה" לא הגיעה. בניית חדרי הבחלה
נוספים שאפשרו וויסות השוק. אם נצרף את כל הגורמים יחד, נגיע לידי סיכום שאכן יש
עוד מקום להרחבת המטע ויש אפשרות לקלוט את יבול המטעים ההולכים וגדלים.
אלחנן
איטלי |
