דו"ח תש"ד על מדוכת העברית:
הועדה להשלטת השפה החליטה לא לנצל תיכף את הסמכות שניתנה לה מאת האסיפה, בדבר הטלת עונשין ואמצעי כפייה כלפי הלועזיים, ולכן ערכה מספר ניכר של ישיבות שאליהן הוזמנו החברים (למען האמת: החברות) שלא שמרו על הדיבור העברי. ונעשה ניסיון רציני להשפיע מתוך חילופי דעות חופשיים בשטח זה. לצערנו לא הופיעו כל המוזמנים והפעולה לא יכולה להצליח ביותר. נוסף על כך הקשו על הועדה הגורמים הבאים:
א. ציבור החברים נשאר אדיש. ואם כי באסיפת החברים הצביעו בעד הטלת עונשין הרי למחרת נכנסה הבעיה "למסלולה" הרגיל והעובדה הזאת עודדה את הפורצים והחלישה במידה רבה את חברי הועדה ביודעם, שמאחוריהם אין ציבור חברים חזק המעוניין ברצינות להביא מפנה בבעיה רבת השנים הזאת. ב. העובדה שהלועזיים אינם רק חברים בודדים כי אם חלק ניכר וגדול של חברתנו הכבידה במיוחד על פעולת הועדה ועל השימוש באמצעי כפיה נוסף על הקושי החברתי כשלעצמו שיש בזה בציבור בוגר, כציבורנו אנו. והמזלזלים שהיוו "ציבור" בתוכנו המשיכו בשלהם ללא הפרעה.
נוסף לכך היו חילוקי דעות בין חברי הועדה על צורת הפעולה והתגובה. לבסוף כדאי להעיר שהצלחת הבעיה קשורה במישרין בשינוי רוחני תרבותי בקבוצה, שינוי, שיהיה בו משום ערנות מחשבתית ועקביות רעיונית ורק אז נראה בדבר בעיה הדורשת פתרון חיובי ללא ויתורים ובזה ניבחן. |
