דניאל קאסוטו 
דניאל (1941- 2003 ), נולד במילאנו, איטליה, בעצומה של מלחמת העולם
השניה, למשפחה יהודית מפוארת, ציונית ודתית. סבו, רב פרופסור משה- דוד קאסוטו
וסבתו שמחה עלו ארצה לפני פרוץ המלחמה וחיו בירושלים. בזמן המלחמה, הוסתר דניאל ע"י
חסידי אומות העולם, מאריו ולינה סנטריני, שהיו חסוכי ילדים התייחסו אליו כבנם וכך
ניצל.
הגיע לארץ עם אחותו הגדולה
שושנה, אחיו דוד , דודתו חולדה קמפנינו ושני ילדיה שרה (ברוכי) וראובן.
אביו ודודו נספו במחנה ההשמדה אושביץ ואילו אימו נהרגה בשיירת הרופאים
להר הצופים חודש לפני סיום המנדט הבריטי בחודש אפריל 1948 .
לאחר מות סבו, בשנת 1951, כשהיה דני בן 10, עבר לקבוצת יבנה . כאן גדל
בחיק משפחת דודתו, חולדה, וכאן בנה את משפחתו. דני נישא לאסתר לבית אביטל ונולדו
להם 5 ילדים. שני זוגות תאומים ובת. הם הקימו משפחה לתפארת, אוהבת חמה ומלוכדת ואף
זכו בנכדים רבים.
דני למד גנטיקה במטרה לסייע להתפתחות הלול והמדגריה ביבנה. הוא אף
נשלח ללימודי תואר שני בגנטיקה והשבחת
עופות באוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה, ארה"ב. דני עבד בטיפוח גנטי בלול עד שנת
1975 ואז עבר לענף הנוי שם ראה אתגר לשנות בקיבוץ את הגישה לנוי וליופי הציבורי.
היצירתיות והתובנה האסטטית באו לידי ביטוי גם בשנות עבודתו בענף הלול.
כישרונותיו בתחומי המדע והאסטטיקה היו חלק מאישיותו. כמי שגדל בבית
איטלקי ספוג תרבות והערכה לתחומי האמנות והיופי.
ממשה אריה זלקינד, חבר הקבוצה
דני למד קליגרפיה, ופיתח את עצמו בתחום זה. לאט לאט באו לידי ביטוי יכולותיו
ומקוריותו בתחום האמנותי. הוא יצר קישוטי סוכה, קישוטים של ברכות ופסוקים
לחדר האוכל, שיבולי מתכת מעוצבים לספירת העומר התלויים עד היום בחדר
האוכל ועוד. כשהוחלט להעניק לכל זוג שמתחתן ביבנה כתובה מאויירת, היה זה
דני שעיצב אותה.
בימים שעבד בנוי פיתח לעצמו תחביב חדש שהפך להיות לו למקצוע שני, אומנות.
הוא התחיל לגלף בעץ ויצר את ארון הקודש המוצב בבית המדרש. בו שיבץ את הפסוק
"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ובין האותיות שזר עלי גפן, אשכולות
ענבים וזמורות. יצירה לתפארת!
כשאחייניו וילדיו התחתנו, הכין להם דניאל כתובות מאויירות
ובהמשך שילב בהן מגזרות נייר אמנותיות, יפהפיות.
בנובמבר 1984, החליטו דני ואסתר לעזוב את יבנה וקבעו את ביתם
בעופרה,כדי לקחת חלק בהתיישבות היהודית בשטחי א"י ההיסטורית. שם גם עסק
בפובליציסטיקה בנושאים פוליטיים מדיניים וביטחוניים.
הוא חזר לעסוק בגנטיקה באיגוד משקי העופות לרביה וחווה פריחה מדעית
מדהימה. במקביל, פיתח את תחומי האמנות שלו. בשעות הפנאי עסק בגילוף בעץ לבתי כנסת
שונים בהם יצר ארונות קודש, בימות ומחיצות אמנותיות, וכן כתב כתובות אומנותיות.
כל עבודותיו האמנותיות מצטיינות
במקוריות, חוש אסטטי מיוחד, יכולת ביצוע מדהימה ויצירתיות.
בגיל 58 אובחן כחולה במחלת סרטן, בה נאבק בגבורה 4 שנים. נפטר בגיל 62.
יהי זכרו ברוך .
קישור למאמרו של אחיו האדריכל פרופסור דוד קאסוטו, "דניאל
היוצר", מתוך הספר "דניאל".
שיצא לזכרו בהוצאת המשפחה בשנת תשע"ב. |
