תולדות הכריכיה

28/10/2011

בכריכיה   /     יהודית עוזרי

במוזיאון הבית האדום שינו לאחרונה את מקום המלחציים שנחו בקרן זווית והיום הם במקום קדמי בתצוגה. המלחציים שימשו בעבר את הכריכיה. לכבודם כתבתי על הכריכיה בה עבד אבי משה תשבי ז"ל.

המלחציים לוחצות, המחט הגדולה מונפת וסכין הגיליוטינה מורם כמאיים...

לא, אלו לא מרתפי האינקוויזיציה, זוהי הכריכיה בה עבד אבא.

היטב זכור לי ריח הדבק וסינרו של אבא המוכתם בדבק. לשונו בחוץ ומשקפיו על אמצע אפו והוא מזהיר אותנו לבל נתקרב לגיליוטינה המסוכנת.

אבא עובד. מרוצה, חש סיפוק.

ב"מבית" 1960 מספר אבא על הקמת הכריכיה במועדון עציון. עם קניית מכונות מיד שנייה שהצריכו מקום נרחב יותר, עברה הכריכיה לחדר האוכל הישן. שם אפשר המרחב להוסיף מיכון ועובדים בני הגיל השלישי למפעל.

מה כרכו בכריכיה? בראשונה הוזמנו החברים – על פי אותיות הא-ב – להביא שלושה-ארבעה ספרים לכריכה. ספרי בית המדרש וספרי בית הספר נכרכו וכן התחילו לקבל ספרים ממוסדות חוץ.

בכריכיה חתכו מפיות נייר לחדר האוכל ונייר סנדוויץ למטבח. ללול חתכו עיתונים, ולמורות – חומרים לפי מידות ("מבית" 1969). ולא נשכח את חיתוך הנייר של בית החרושת "שי" לפני חג הסוכות, לתעשיית השרשראות המסורתיות לקישוט הסוכות. וחיתוך נייר לחגים, במיוחד לקראת פורים.

הכריכיה נודדת מחדר האוכל שנועד להריסה לצריף קדמה, מקום שהיווה הרעת תנאים והגדלת הצפיפות.

מצריף קדמה לבית אורחים, לחדר הגדול, שם לפי זכרוני, התנאים שוב השתפרו.

במאמריו  הדגיש אבא את הצורך בפתרון בעיית עבודת המבוגרים שביקשו עבודה קלה, וזו נמצאה בכריכיה.

ב- 1974 בכתבה האחרונה של אבא, כבר עבדו ארבעה חברים בכריכיה וספריות רבות ביקשו לכרוך את ספריהן בכריכיית הקבוצה.