ביקרתי בעיר
העתיקה
עמדה לי הזכות לנצל שעה פנויה בירושלים לשם ביקור על יד הכותל המערבי.
האנשים בשיירה אזרחית, אשר אליה הצטרפתי, היו כולם כחולמים. פני כולם היו
מיועדות ל"שם". אולם אף אחד לא ידע איזו הדרך להגיע ואם תהיה בכלל
אפשרות לכך. מישהו רמז: "בכיוון לשער מנדלבאום!" ואמנם הגענו אליו,
ולאחר ביקורת קפדנית למדי הועברו מספר מכוניות דרך השער.
שער האריות מוביל כידוע לליבה של העיר העתיקה. אולם הפעם פני כולם למקום
אחד בלבד: אל הכותל המערבי. ואמנם, מרחק של צעדים מועטים מן השער פנתה דרך שמאלה
ואחר נסיעה של שניות אחדות נתגלתה לפנינו הרחבה, שעליה מסגד עומר ומסגד אל-אקצה,
היא הרחבה של הר הבית. עצרנו את הנשימה. מי שזוכר את ירושלים מלפני עשרים שנה
יודע, שאף יהודי לא זכה להיכנס לרחבה הזו ומעטים התקרבו אליה. הפעם חנו שם חיילי
צה"ל ורב צבאי שלנו, והמבקרים הילכו בה מתוך חרדת קודש ותדהמה. הבקיאים בדבר
השתדלו להקיף את המקום, אשר לפי המשוער הוא הוא הר הבית. לא המסגדים המפוארים
והעתיקים עניינו אותנו: הסתפקנו רק במבט לעברם. כולנו חיפשנו את המעבר הטמיר משם
לכותל, מעבר שמעולם לא שימש יהודים, ולכן איש מאיתנו לא הכירו.
ואמנם הובילו מדרגות אבן תלולות וחלקות לחצר ערבית נטולת כל רושם, והנה עוד
כמה מדרגות – ואנחנו בין חיילים יהודיים עטורי טלית ותפילין המתפללים לפני הכותל.
הכותל לא נשתנה. אף הרחבה שעל ידו היא באותו המצב כפי שהיתה אז. רק הסוכה
שבפינה הצפונית, אשר בה היה יושב השוטר הבריטי נעלמה. במקומה – במרכזו של הכותל –
ארון קודש פשוט ולידו שולחן לקריאת התורה. אמנם שינוי קל זה סימל את השוני
הרב-משמעי שבין אז ועכשיו. החוק של הבריטים לא הרשה לא ארון קודש, ולא שולחן, לא ספסל
לחולה ולא כיסא לישיש. הטעם: יש בהעמדת רהיטים אלה משום רכישת בעלות על הכותל,
והבעלות הרי לא ליהודים היא. הפעם – אף בהתאם לחוק הבריטי – הובלטה בעלות זו
וחוזקה על ידי תקיעת השופר שהושמעה יום לפני כן.
לאחר שעה קלה של תפילה ושל מגע ישיר עם אותו כותל אשר אליו משאת נפש
כולנו, פנינו לדרך הישנה לכותל, המובילה מן הרובע היהודי לאורך החומה הדרומית. שוב
עלינו במדרגות ההולכות ומתרחבות ופנינו אל הריסות הרובע היהודי.
כעבור דקות אחדות היינו שוב בירושלים העברית כשליד מעבר מנדלבאום מצטופף
קהל של מאות המחכה לאות לפקוד את הכותל המערבי.
נקוה שאות זה יינתן בקרוב ויזכה כל אחד מאיתנו למעמד זה.
מרדכי חיות – 23.6.1967
|
