16/6/2006
שבוע הספר לעם
הספר
בימים אלה מציינים בארצנו את "שבוע הספר העברי", חגיגת התרבות
העממית הישראלית הגדולה ביותר. אגב, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המקיימת
אירוע כזה, בקנה מידה כלל-ארצי.
במדינת ישראל הקטנה יוצאים לאור מדי שנה למעלה מ- 8500 (!) כותרים חדשים,
נמכרים כ- 40 מיליון ספרים, כמחציתם ספרי לימוד.
השנה מציינים מלאת 80 שנה ליום הספר העברי, שנערך לראשונה בתל אביב הקטנה
בשנת 1926 – תרפ"ו (לא תרפפ"ו....) מזה 45 שנה שמתקיים "שבוע הספר
העברי" באופן סדיר, מדי שנה בשנה.
לכבודו של הספר העברי, ערכנו משאל טלפוני קצר בקרב מדגם בלתי מייצג של
חברים וצעירים הידועים כקוראים נאמנים ושקדניים.
יובל טסלר
עכשיו אני קורא את הסדרה : ,הספורטאים הצעירים" של הסופר רון שריג.
יש שבעה כרכים שכולם עוסקים בכדורגל. חוץ מזה אני קורא את ספרו של אפרים קישון
"ספר משפחתי", ספר מצחיק מאד ואני נהנה מכל רגע. הספרים והקריאה הם חלק
בלתי נפרד מהחיים שלי, מהם אני לומד הרבה בהיסטוריה, ציונות ובעיקר הרפתקאות...
יעל גוטליב
כן, זה נכון שאני "מכורה" לקריאת ספרים. לפי דעתי אין כיף יותר
גדול מאשר להיכנס לאיזו עלילה באיזה ספר, להישאב פנימה ולחיות בין גיבוריו כמה
שעות טובות. לאחרונה קראתי את "מישהו לרוץ איתו" של דוד גרוסמן. ממש
רצתי איתו, ספר מעולה ומומלץ לכולם. היה איזה ספר שממש השפיע עלי, ואמרתי בליבי
שאני חייבת לרכוש אותו, ספר על משמעות החיים – "למראית עין" של מיכל
גולדנר.
נעמה בלנקשטיין
איך נודע לך שאני "תולעת ספרים"? האמת שאני תולעת תולעת. אני
בולעת בעיקר ספרי מקור, וכאלה יש בשנים האחרונות למכביר. האהובים עלי ביותר?
כמובן, דוד גרוסמן ומאיר שלו. את "עדן" של יעל הדיה ואת "רומן
משפחתי" של עדנה מזיא"ה בלעתי בשקיקה. מתי אני קוראת? בעיקר לפני השינה,
בדרך כלל אל תוך הלילה, ולעתים בלי להרגיש, עד השעות הקטנות של הבוקר. אני לא
מצליחה לעמוד בקצב של פרסום ספרים עבריים, מה זה קצב – "חבל על הזמן",
במובן החדש של הפתגם, וכמובן שלא במובנו המקורי, שזה חבל על הזמן....
נועם ששון
אני ממש לא מכחישה שאני אוהבת לקרוא ספרים. האמת היא שבעבר קראתי יותר.
עכשיו מחוסר זמן ובוודאי שלא מחוסר עניין, אני קוראת קצת פחות.
מה אני אוהבת לקרוא? איך לומר לך, מה שאני אוהבת לקרוא בעיקר, זה
סיפור...קשה לי להגדיר בדיוק, בוא נאמר "סיפורי בנות", משהו רומנטי עם
סיפור על אהבה ועד'.
זה עתה סיימתי לקרוא את ספרה של הסופרת חוה חבושי, "ההתערבות"
סיפור על שני בנים שהתערבו ביניהם מי מהם יצליח להשיג את "מלכת הכיתה"
שתהיה חברה שלו. אם היה לי יותר פנאי, בטוח שהייתי קוראת הרבה הרבה יותר. מי יודע,
אולי בעתיד...
ברגו (שלמה רוזנברג)
איפה יש לי עוד זמן לקרוא, אתה שואל. ובכן, דע לך, אם רוצים אז מוצאים גם
לזה זמן. שלא תבין לא נכון, אני לא מאלה הכפייתיים, פשוט יש כמה נושאים שמעסיקים
אותי עכשיו ומאד מעניינים אותי. היסטוריה, היסטוריה צבאית ותולדות ארץ ישראל. פעם
קראתי גם ספרי מתח והרפתקאות, מזה שנים שאני מתמקד בעיקר בהיסטוריה צבאית, הן של
ישראל והן של אומות העולם. קראתי ולמדתי כבר הרבה ספרים של שתי מלחמות העולם,
ביוגרפיות של מצביאים מפורסמים – סטלין, אייזנהאור, מק-ארתור, מונטגומרי ועוד.
כיום כבר מתפרסמים הרבה מחקרים על מלחמות ישראל, עד מלחמת ששת הימים. הרבה
אלופים בדימוס כבר סיפרו את זיכרונותיהם. ברובם הם יוצאי המחלקה להיסטוריה של
צה"ל, ודבריהם אמינים. תשמע, על קרב לטרון קראתי, אני חושב, את כל החומר הרב
שיצא, אפילו את סיפורו של רם אורן, שאינו מדעי כלל וכלל. נושא נוסף שנחשפתי אליו
בעקבות שנה של השתתפות בלימודים במכון אבשלום, הן העליות הראשונות – עלייה ראשונה
ועלייה שנייה, תקופה מרתקת. ערוץ ההיסטוריה בטלוויזיה הוא מתחרה קשה לקריאת
הספרים. מסתבר שכבר לפני שנים רבות מאוד צילמו, ונשאר תיעוד רב: מלחמת האזרחים
בארה"ב על האקרן, קרבות איבו-ג'ימה על האקרן. אפילו הרוסים כבר משחררים
לפרסום סרטי ארכיון מימי מלחמת העולם. אני לא בטוח שלתשובה כזאת ציפית, אבל זה מה
יש. תודה לך.
יונתן שטיין
מספרים עליך שאתה ממש מכור לקריאת ספרים. האם אמת נכון הדבר?
לא צריך להגזים. זה נכון שאני מאד אוהב לקרוא, וקורא כמעט הכל. מה שבעיקר
מושך אותי זה ספרי מתח. או יותר נכון לומר ספרי אימה. זה אמנם קצת מפחיד, אבל זה
התפקיד שלהם – את כל שבעת הספרים בסדרת "הארי פוטר" כבר קראתי, חלקם
בעברית וחלקם באנגלית, כעת אני מקווה שלא יצא בהקדם עוד ספר על עלילותיו של הארי
פוטר, זאת כדי שאוכל להמשיך לקרוא וליהנות מספר הפנטזיה הנהדר ,רומח הדרקון".
מאין אני משיג את הספרים? מהאחים שלי, מהחברים שלי. מכאלה שקונים וקצת מהספרייה.
מתי אני מוצא זמן לקרוא. הרבה בשבתות, ובמשך השבוע כשיש משהו משעמם בטלוויזיה או
אפילו ביחד עם צפייה. המונדיאל? אה, זה לא מפריע לי לקרוא...
נורית סימון
זה נכון שאני נורא נורא אוהבת לקרוא ספרים. כל מיני ספרים שאני מחליפה
בספרייה. כל ערב לפני השינה, ובעיקר בשבתות, אני קוראת וקוראת. עכשיו אני קוראת
ספר בסדרה "נארניה". זה סיפור על עיר אחת שיש בה הרבה הרבה שלג, וגם
מכשפה אחת, והספר מלא הרפתקאות שקרו לארבעה ילדים. זה מעניין אותי וזה כלל בכלל לא
מפחיד.
שפרה אניקסטר
מה זה? משאל בקרב קוראים כפייתיים? איך בכלל ידעתם, אבל זה נכון. זה נכון.
אני קוראת המון ואוהבת מאד לקרוא, בו נגיד שקריאת ספרים זה חלק מחיי. מה אני
קוראת? בו נאמר ש- 95.5% מהספרים שאסתר תדהר ממליצה בפני, אני קוראת. מה אני לא
קוראת? כל מה שהייתי מכורה אליו בימי נעורי – ספרי מתח, ספרי ריגול וכד'. אני
נמשכת בעיקר לסיפור חיים, לא בצורת ביוגרפיות, אלא כתובים בסגנון של רומן. כבת
הדור השני של שרידי השואה, אני מחפשת כל ספר שנכתב על הנושא. לא מחקרים או ספרים
דוקומנטריים, אלא סיפורת וכאלה יש לאחרונה רבים. מתי אני קוראת? ראשית, אני מקדישה
לקריאה את השבתות. כל רגע פנאי בשבת, מוקדש לקריאה. בימות החול? כן, גם בימות
החול, אך זה בעיקר בשעות הקטנות של הלילה....
ספרים מומלצים" יש המון. "רודף העפיפונים, "סימון"
וכמעט שכחתי, ספר מאד מומלץ, ממש מקסים: "מראות מצחיקות" סיפורה של
ילדה, דור שביעי בעדה הספרדית בירושלים של פעם. כתוב מקסים. בלילות אלה אני קוראת
את "על החיים ועל המוות" מאת אודי מירון. על המדף ליד המיטה כבר מחכים
לי שני ספרים חדשים. כן, כך תמיד, אצלי על המדף כבר ממתינים שני ספרים הבאים
בתור... כך אני יותר שקטה, כך אני יותר רגועה.
נעמה סולטניק
הו, לא הייתי אומרת שאני קוראת כפייתית, הייתי מגדירה אותי כ"אוהבת
לקרוא". ספרות עברית קלאסית: מאיר שלו, דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, וכד'. בעיקר
רומנים. ספרות אנגלית אני מעדיפה לקרוא רק במקור ולא בתרגום. מדי פעם אני מכניסה
למחזור הקריאה איזה ספר בלשי, קצת מתח, קצת פסיכולוגיה, זה כדי להתאוורר. כשהייתי
בחופשת לידה קראתי הרבה, אפילו במחלקת יולדות הייתי צמודה לאיזה ספר. בימים אלה
מעסיק אותי איתמר הקטן ולא נותר לי הרבה פנאי לקריאה בכיף. כשעבדתי בפרקליטות
קראתי המון. כרכים שלמים, אלפי דפים של פסקי-דין, תקדימים משפטיים וכדו'. אני כבר
מתגעגעת לתקופה שאוכל להקדיש קצת יותר זמן לקריאה בכיף...
תומר טסלר
באמצע העונה הבוערת בגד"ש, ליצור קשר עם תומר טסלר, משימה בלתי
אפשרית. בסופו של דבר תפשנו אותו על חם. בביקור על כוס קפה בבית הוריו.
כן, אני מודה באשמה, אני ממש אוהב לקרוא ספרים. נראה לי שתכונה זאת ירשתי
אבא שלי, אבשלום, שגם הוא מקוראי הספרים. איזה סוג של ספרים אני אוהב לקריא? לי יש
פטנט ייחודי שלי, אני קורא בעת ובעונה אחת כמה וכמה ספרים. כל אחד מהם מז'אנר אחר.
למשל, היום יש לי ספר אחד שעוסק בהווי של יחידה צבאית, אחד סיפור הומוריסטי,
והשלישי – מותחן.
אני עובר מאחד לשני לפי העניין. קורא, קורא, אחד וכשהוא נמאס – עובר לשני
וכן הלאה. מתי אני קורא? או...שאלה טוב. בעיקר בשבתות וכן כמעט כל ערב לפני השינה.
ספרים מומלצים? מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה – מאת דוגלס אדאמס. ספרי מקור?
"שבועת רחל" של מיכל שלו, - משהו משהו. אני מחליף קבוע בספריה ואף ממליץ
לאסתר על קניית ספרים חדשים.
שמע ורשם: רמי |
