תאריך |
ארוע |
תמונה |
1934 |
הוקם לול הטלה ברודגס.פתח תקוה העובדת הראשונה גיטל (הקל) השניה יוכבד (תשבי).
בהתאם למקובל בימים ההם: מבנה סגור ללינה בלילה וחצר פתוחה לתנועה ביום.
יחד עם גידול של ברווזים ואווזים. |
|
1935 |
נכנס לעבודה משה שטיבר (תשבי). הוקמו מדגרות "שולחן" ל-200 ביצים (על נפט) |
|
1936 |
נרכשה מדגרה ענקית (6000 ביצים) מחברת "הנסן" , ע"י
רודי שהיה בשליחות בגרמניה |
|
1937 |
איגוד מגדלי העופות מתנגד להגדלה המסיבית של כמות הביצים במדגרה .
התוצאה: יציאה הסטורית של קבוצת רודגס (יבנה) מהאיגוד. נקודת מפנה שתהפוך את
המדגרה לגדולה בישראל. |
|
1939 |
משה שטיבר מכניס את ברטי אקרט (עולה חדש מאיטליה) לעבודה בלול. |
|
|
המדגרה הופכת לענף המשמעותי ביותר. מחפשים קונים לאפרוחים. הקונה
הגדול - פטר (יהודי הולנדי) - בהמשך נקרא "משק פטר". היה בקשרי עבודה
עם המדגרה לאורך שנים רבות. |
|
1941-42 |
הקמת קבוצת יבנה.מעבר הדרגתי של הלול, פרוק
המבנים והקמתם מחדש ביבנה. המיקום: ממזרח למכבסה לכיוון הרפתות של היום. המדגרה
נבנתה ליד באר א' ושוכנת שם עד היום. |
|
חורף 1941 |
הוקם בית האימון (המבנה העגול) הוכנסו אפרוחים שבקעו עדיין במדגרית
רודגס. הלולים הראשונים (לול חיבורים, לול משפחות) הוקמו ע"י בוב אדלר. 600 מטילות. |
|
|
ברטי הופך למנהל הלול. נכנסו לעבודה: אלזה
ווצלר, וולטר אפשטיין,
אלימלך אביטל, זלמן בן טובים |
|
1942 |
הוקמו אזורים ב' ו-ג' . יש כבר אלף ומאתיים
מטילות. |
|
1943 |
אלפיים ומאה מטילות. כבר יש חשמל ביבנה. המדגרה עוברת מרודגס ומתחילה להתבסס. |
|
1944 |
המדגרה מייצרת מעל 20000 אפרוחים בשנה. בנוסף - הלול משווק כ-15000 ביצי
מאכל לתנובה. |
|
1945 |
קיימים כבר 9 מבנים לעופות. עובדים על הקמת לול נוסף. |
|
1946 |
ברטי מתחיל בטיפוח מטילות כולל "ספר
יוחסין".
הגיעו לקיבוץ ונכנסו לעבודה בלול: יוסף
גוטליב ונפתלי אשר. |
|
1947 |
מגיע ליבנה יצחק שריד ונכנס ישר ללול. מהר מאד מתגלים כשרונותיו המסחריים שהיוו את
הבסיס לתחום שיווק האפרוחים של מדגריית קבוצת יבנה לאורך שנים רבות. |
|