שבועון המשק
י"ז שבט תש"ד, 11.2.1944
דו"ח
מהאסיפה שהתקיימה ביום ג' בעניין "השלטת השפה העברית בקבוצה".
הויכוח שבו השתתף מספר ניכר של חברים מסתכם בסעיפים אלו:
א.
בעיית השפה
אינה בעיה פרטית הנתונה לרצון החופשי של החבר, אלא היא בעיה כללית המהווה אחת
היסודות של חיינו הרוחניים ואין אפוא הרשות לשום חבר לפרוץ בה פרצות ע"י
השימוש בשפה הלועזית.
ב.
השימוש בשפה
הלועזית מהווה בעיה חברתית חמורה, מאחר שזה פוגע קשה במספר גדול של חברים דוברי
עברית, ולשם מניעת המשבר שומה על החברים דוברי לועזית, המכירים בעקרון שליטת השפה
העברית, לעבור לדיבור העברי.
ג.
הפעולה לשינוי
המצב בשטח זה מהווה חלק ממאמץ כללי לשפר את חיינו הרוחניים והתרבותיים בקבוצה, ועל
כל החברים להשתתף בכיוון כללי וחיובי זה.
ד.
השפה הלועזית
היא גורם חינוכי שלילי בבתי הילדים ובחברות הנוער ומטעם ועדת המדריכים הובעה הדעה
להוציא את חניכיה ממקומות עבודה בהם מדברים לועזית.
ה.
הובעה הדעה לא
להתחמק הפעם אחרי כישלונות מרובים – מפתרון מעשי הכולל גם עונשין שונים ואמצעי
כפיה.
האסיפה דחתה את ההצעה של הטלת עונשים חומריים.
לעומת זאת הוחלט – ע"י הצבעה – על הנוסחה הבאה:
א.
האסיפה מחליטה
להפסיק את הזלזול בשפה העברית בתוך הקבוצה וקובעת שמכאן ולהבא היא תגיב בצורה
החריפה ביותר נגד הזלזול הזה. ההגבה צריכה להיות ציבורית ועל החבר המזלזל להרגיש
שהוא פוגע ביסודות הקבוצה ובחברים באופן קשה.
ב.
תיבחר ועדת
שופטים בת 5 חבר שתטפל במזלזלים בשפה העברית ומסמכותה להטיל עונשין – החל משלילת
זכות ההצבעה לזמן מסוים.
|
