פתע

קבוצתנו, 20.11.1936

פתע

לפני 4 שנים בערך, קנינו זוג סוסים אדומה ואפורה. (אותה האפורה שהלכה לעולמה לפני שבועיים). כדאי להזכיר כאן מעשה שהיה – הסוסות לא היו רזות ולא שמנות. אחרי מספר שבועות ראינו שבטן אפורה הלך ונתעגל. בטח גרם לזה המספוא הטוב והטיפול המצוין וכן לא שמנו לב לזה. אבל כשנוכחנו שכמעט "כריסה בין שיניה" חששנו להריון. יעקב איזיג העגלון פנה למוכר כדי לחקור את הדבר. המוכר לא ידע ולא כלום. אחרי כן שאלנו את פיו של הרופא, אבל גם הוא השתיק את דאגתנו. הכל בסדר אין מה לחשוש.

והנה למחרתו, השכם בבוקר ויעקב פתח את האורוות ונכנס. פתאום ראה סייח ואפורה שוכבת על הרצפה. יעקב חשב ברגע הראשון שחלם בהקיץ, שפשף את העיניים יצא מהאורווה וסבב סביב לאורוות לראות אם היא באמת האורווה שלנו אם לא. כשהתברר לו שלא טעה שוב נכנס והנה שוב אותו המחזה: סייח עומד על יד אפורה. כמובן שמעשה זה הרעיש את עולמנו הקיבוצי. ונקרא שמו בישראל פתע.

משה ש.