מבית, י"א שבט, 18.1.2008
ראשון הגננים
זאב בן-אהרון עלה לארץ מגרמניה בשנת 1934 והגיע
ישר לרודגס שליד פתח תקוה. בתקופה שהיה שם עבד, כמו רבים מחבריו, בפרדסי הסביבה,
כך נקשר לעבודת האדמה.
עיקר אהבתו היתה לגינון, והוא אף הביא אתו מחו"ל ספרות מקצועית
בנושא. כאשר עלו על הקרקע באדמות יבנה הוא נכנס לעבודה בענף הנוי, הוא התמיד
בעבודתו כ- 20 שנה. במשך השנים סבל מאוד מבעיות גב קשות ולכן נאלץ לעזוב את ענף
הנוי וזאת לאחר שהשאיר את חותמו האישי בנוף הירוק של הקבוצה. בתחילה הקים משתלה
(בשטח שהיה מאחורי גן צבעוני דהיום) בה הוא הכין את השתילים מייחורי שיחים ועצים.
מהשתילים שהוא הכין הוא שתל את עצי "פיקוס השדרות" גדול המימדים הנמצאים צפונית לבית הכנסת ודרומית לחדר האוכל
והם כבר בני 60 שנה. גם את עצי "הדקל הקנרי" העוטפים את בית הכנסת שתל
במו ידיו, לאחר שהשיג שתילים בטירת-צבי.
עדויות נוספות למעשיו הם עצי "שדרת הברושים" החוצה את הקיבוץ
הוא שתל חמש שורות של ברושים כדי להגן על בתי הקיבוץ מפני הרוחות. באותם ימים היתה
השדרה הגבול המערבי של אזור המגורים. לאחר שהתרחב שטח הבנייה דיללו את העצים והפכו
אותם לשדרה המפורסמת.
לפני כ- 15 שנה ביצענו שתילה של השלמות מאחר והיתה במשך השנים תמותה של
עצי ברוש וותיקים. אירוע השתילה היה בט"ו בשבט ואז כיבדנו את זאב, אבי, לשאת
דברים והיתה זו בשבילו סגירה של מעגל.
בערוב ימיו, הקמנו לו חממה קטנה ע"י התעשיון, כדי שיוכל להמשיך
ולעסוק באהבת חייו. החממה הועברה ליד מחסן הנוי ומשמשת עד היום כמקור להכנת
שתילים.
יוסי בן-אהרון
|
