מבית , י"א בשבט, 18/1/2008 הנוי בעין
המצלמה 
לאחר שסיימתי את החוג לצילום, נתבקשתי לצלם פינות נוי ציבוריות ברחבי
הקיבוץ, הצדעה לנויניקים. משימה זו לא היתה קשה לי במיוחד, כי יש כה הרבה פינות
יפות וירוקות ופורחות בקיבוץ, כך שפשוט הסתובבתי עם המצלמה ובקלות צילמתי כ- 100
תמונות.
לאחר שלמדנו בחוג את יסודות הצילום, ניתן לצלם כל פינה, כל פרח וכל עץ
(אני אוהבת בעיקר דקלים, שמצטלמים טוב). יש לחשוב לפני הלחיצה על המצלמה, על זווית
הצילום, מרחק, תאורה, האם האובייקט יהיה באור שמש או בצל, תקריב ועוד. כמו כן
למדנו שכל תמונה יש לה משמעות וכוונה של הצלם להבליט או להדגיש דבר מסוים שרוצים
לבטא. בהתאם לכך צילמתי עוד ועוד. בשעה שבה צילמתי היה אור שמש רך שעזר מאוד לקלוט
תמונות חדות ומיוחדות עם עומק. נהניתי מאוד לצלם, בעיקר תקריב – בהפעלה ידנית של
המצלמה שבה שולטים על פרמטרים כמו צמצם ותריס.
בעלי, שהוא "נויניק", בנשמתו, המליץ לי לעלות לגג חדר האוכל כדי
לצלם את העץ ברחבת המיני מלמעלה, כמו כן ביקשתי מצילה אניקסטר רשות לצלם מחלון
ביתה לכיוון פינת הדקלים. עליתי לקומה ב' בבית הכנסת כדי לצלם את הגן החדש שליד
בית 4 ועוד.
עתה אני נהנית לזהות "פינות", או עצים שצילמתי. בעין המצלמה
לעתים המציאות נראית קצת אחרת, בזווית שונה, מיוחדת ויפה יותר.
תודה לעובדי הנוי שזיכו אותנו בגן כה יפה, ירוק ופורח.
ליזט עפרוני
|
