כ"ט בשבט תשס"ד
בשבת בשעה
12.00
איך ומתי נולד הנוהל של פתיחת המרפאה מדי שבת בשעה 12.00?
כשחזרתי הביתה מלימודי הסיעוד, היה לנו רופא – ד"ר מנדל, שגר
במקום. המרפאה היתה בבית דרומית לבית הכנסת. הבית שהיום אולי יהיה "בית
ראשונים" או שייהרס.
בבית היו שלושה חדרי חולים, ובחדר הצפוני חדר הרופא.
ליד הבית מצפון עמד צריפון לאחות.
בכל שבת בשעה 12.00 "פונקט" הופיע ד"ר מנדל במרפאה, ומי
שהיה זקוק לו פנה אליו. כשראיתי כך, חשבתי אם הוא, איש מבוגר, יכול לבוא בכל שבת
בשעה 12.00, גם אני יכולה, ולא יצטרך מי שצריך לקבל טיפול, לדעת הרופא, לחפש אותי.
כך התחיל הסידור של שעה 12.00 בשבת. בשלהי שנת 1951. שנה מאוחר יותר,
עברנו למרפאה החדשה, זאת ששימשה אותנו עד לפני מספר שנים (מול בית סביון), והיום
הפכה לחדר חולים לשעת הצורך.
הרופאים שבאו אחרי ד"ר מנדל לא המשיכו את מנהגו לבא ב- 12.00 בשבת,
ואני המשכתי במשימה לבד.
?????????????????????????????
גזורים בגדלים שונים, ובדלת הארון שמול השולחן, בצד הפנימי, רצועות רצועות
של פלסטר באורכים ורחבים שונים היו מוכנים לשימוש, כדי לא לגזור בשבת.
הכדורים היו אז לא ברצועות, כמו היום, אלא בצנצנות, שעמדו – שורות שורות
בארון התרופות הגדול, ורק היה צריך להוציא אותם מהצנצנת ולשים אותם בשקית נייר.
וכאשר בשנת 1979 נכנסו אחיות אחרות למרפאה (ואני הלכתי לעבוד במרפאה בכרם
ביבנה), גם הן המשיכו את נוהל "שבת בשעה 12.00".
וכך זה נמשך עד השבת האחרונה, השבת לפני שבוע.
52 שנה! חצי מאה!
איך שהזמן רץ....
אילזה ראבד |
