7/3/1997
בית סביון
מרים שליסלברג
בית סביון בולט חיצונית בגודלו ובהידורו המאופק. מה קורה שם בפנים? מי
מטפל באנשים? מהי חלוקת התפקידים במקום?
בית סיעודי – כולם היו מעדיפים לא להזדקק
לשירותיו, אבל למי שכן זקוק לו בית סביון מספק מקלט חם לקשישים ולחולים שנמצאים
בצל קורותיו. כוכבה זוכרת שכאשר התחילו לעבוד בבית סביון, לפני כשלוש וחצי שנים,
הבית מילא תפקיד של דיור מוגן. רוב הדיירים דאז היו זקוקים להשגחה ולקצת עזרה.
כעת הבית מתפקד כבית סיעודי לכל דבר, זאת אומרת שהחברים הגרים בו זקוקים
לטיפולים שוטפים ולעזרה מתמדת 24 שעות ביממה, ואינם מסוגלים לתפקד באופן עצמאי.
ישנן שש דירות המיועדות לדיירים סיעודיים, ובמידת הצורך משתמשים גם בחדרים של האגף
הצפוני, חדר החולים.
חדר חולים – חמישה חדרים באגף הצפוני של הבניין
מיועדים לאשפוז זמני של חולים, בעיקר מבוגרים או זמניים, לאחר ניתוח או אשפוז
בבית-חולים. כאן זוכים להשגחה או לשירות שאי-אפשר לספק בביתם.
שירות חוץ – כשמונה חברים, הגרים בביתם, באים
לאכול ארוחות בוקר וצהרים בחדר-האוכל של בית סביון. במידת הצורך מסיע אותם אחד
המטפלים הלוך וחזור לביתם או לעבודה. הצוות הצוות כולל שלוש חברות,כעשרה שכירים ומספר זמניים שושי זלקינד בעלת תואר בעבודה סוציאלית, אחראית על השכירים
והדרכתם. היא שומרת על הקשר עם חברות כוח אדם ועם משרד הבריאות. בתוך הקיבוץ היא
אחראית על הקשר עם המרפאה ועם מהצוות – הצוות כולל שלוש חברות, כעשרה שכירים ומספר זמניים. שושי זלקינד שפחות הדיירים. כוכבה צ'ימבליסטה היא
"אם הבית". היא אחראית על אחזקה וציוד, על הטיפול היום-יומי בדיירים ועל
העבודה עם השכירים. אפרת בית-אריה עובדת במשרה חלקית (היא גם מורה
בביה"ס היסודי). היא מתחלקת עם כוכבה בעבודה השוטפת ובקשר עם האקונומיה
והמטבח.
שכירים – הצוות הגדול כולל ארבעה מטפלים ושלוש
מטפלות. שניים מהגברים היו רופאים בחבר-העמים, אחד – רופא ילדים, העובד היום גם במד"א
באשדוד, והשני – היה מנהל בית חולים צבאי גדול. שתיים מהמטפלות הן אחיות במקצוען.
כל השכירים מגיעים אלינו מחברות כוח אדם. החברות האלה מכשירות את עובדיהם באמצעות
קורס בן 300 שעות, שבסופו זוכים לתעודה. כיום רוב השכירים באים מחברת מט"ע
באשדוד. חברה זו עומדת בקשר קבוע אתנו ופעם בחודש מגיעה המנהלת עם עו"ס לשמוע על העובדים.
שירותים רפואיים – תמי נעמן היא האחות האחראית
על בית-סביון. היא מגיעה כל בוקר, מביאה תרופות, מקבלת דו"ח על הלילה, מבקרת
בחדרים ונותנות הוראות להמשך הטיפול. בזמן שתמי נמצאת יכולות המשפחות לבוא
ולהתייעץ איתה והיא עומדת לשירות המטפלים בכל שעות העבודה – ומעבר, אם יש צורך.
תמי מדגישה שהתרופות מחולקות מראש במרפאה, על ידי האחיות – ולא נשארות באחריות
המטפלים.
פעם בשבוע עורך הרופא "ביקור ארוך" אצל כולם, מקיים ישיבת צוות
ומדווח על מצב הדיירים. במידה שישנם שינויים בטיפול הם מיושמים מיד. גם בשעות ביקור
הרופא, מוזמנות המשפחות שרוצות לדבר איתו.
תמי מציינת שלאחרונה עושים מאמץ להשאיר בבית גם חולים במצב קשה, במקום
לשלוח אותם לבית-חולים. מבצעים במקום טיפולים שבעבר נעשו רק בבית-חולים. מדיניות
זו מתאפשרת הודות לנכונות של הרופא לקחת על עצמו אחריות, ולנכונות הצוות לבצע את
הטיפולים. ההחלטה להשאיר פה את החולה נעשית בתיאום עם המשפחה, וכמובן רק כשמצב
החולה מאפשר זאת.
שירות פרה-רפואי – בנוסף לשירות רפואי מקיף, יש
גם מה שמכונה שירות "פרה-רפואי". נעמה טסלר הפיזיותרפיסטית מגיעה פעם
בשבוע, וכמו כן עדה וסטרייך – מרפאה בעיסוק. הן נותנות טיפול, ומייעצות למטפלים.
ציפי איטלי באה כל יום לעשות התעמלות עם יחידם הזקוקים לכך.
על כוס קפה ועוגה – פעם בשבוע מתקיימת בבית
סביון שיחה לכל השכבה המבוגרת. פעילות זאת במקום מאפשרת לבני הזוג של הדיירים
להשתתף גם כן.
בבית הסיעודי יש כיום תפוסה מלאה. לכתחילה התכנית היתה שבכל יחידת דיור
יהיו שני דיירים. למעשה, התברר שרעיון זה לא כל כך אקטואלי, ורק באחת היחידות גרות
שתי חברות.
יש כיום בבית סביון צוות יציב וטוב שמשתדל להקיף את כל הטיפול, גם בדיירים
וגם במשפחותיהם. יש מעורבות "מעל ומעבר". העבודה לא קלה, במיוחד מבחינה
רגשית, ויבואו על הברכה של העוסקים במלאכת קודש זו. |