10.3.1943
ההיגיינה בקבוצת יבנה
הצורה חיצונית של המחנה אינה מראה את הניקיון הדרוש. הסיבה היא שאין גישה
כללית מצד החברים והנוער לענייני ההיגיינה. אמנם המצב משתפר אבל ההתפתחות איטית
מדי ותמיכת המזכירות והחברים אינה גדולה.
הליקויים:
במחנה של כ- 180 (לע"ע) מבוגרים יש רק בית כסא אחד הראוי לשימוש; בית
הכסא הארעי יש לשלול בגלל חוסר ניקיון וחוסר צורה וכו' וכו'. ממנו מחלות מדבקות
יכולות לנבוע, בייחוד בעונת הקיץ. המזכיר הבטיח לדון אתי על הסיכויים לפתור את
הבעיה הזאת.
מחסן הירקות: (של המטבח הגדול) אינו מתאים
לקבוצה כה גדולה, אם כי נעשו סידורים.
בבית ילדים והתינוקות הכל בסדר, אלא הסידורים של
בתי כסא אינם לפי דרישות ההיגיינה המודרנית.
תקציב הכלכלה של 84 מיל מספר את הדרישה; אמנם
כדאי עוד להוסיף קצת בארוחת הבוקר – התוספת הדרושה לכך לדעתי – 4 מא"י.
הבורות: במקומות שונים במחנה נמצאים בורות
וביצות מלאי מים אשר יכולים להיות מקומות דגירה ליתושי קדחת. למרות דרישות רבות לא
כוסו עד היום הבורות האלה.
המאפיה: הריהוט עדיין דורש השלמה. האופה משתדל
מאד לשמור על הניקיון, אבל חוסר הציוד מקשה עליו להשיג ניקיון מקסימלי. חסרות
רשתות בחלונות.
חולדות: נמצאים במחנה לא במספר גדול. משתדלים
להילחם בהם בכל האמצעים.
מטבח ילדים: עלי עוד לחקור אם התקציב מנוצל
כראוי ( בערך 75 מא"י לילד ליום).
חביות אשפה: סידרו מספר מסוים, אבל הם אינם
מספיקים בעד מחנה כה גדול.
חדר בידוד ילדים חולים אין. לעת עתה יבודדו הילדים החולים בחדר הוריהם.
ד"ר ג. שטיינר. |
