ידיעות יבנה י"ג סיוון תשכ"ג, 5.6.1963
בשבחו של לול יבנה
להלן אנו מפרסמים במלואו מאמר שהופיע במדור הכלכלי של גיליון "מעריב" מיום י"ב סיוון 4.6.1963.
מקום שני לעופות הטיפוח מישראל במבחן בינלאומי
גוברת ההתנגדות לפתיחת יבוא
השאלה אם לפתוח את שערי הארץ בפני עופות רבייה מחו"ל או להמשיך גם בענף חקלאי זה בהגנה מוחלטת של משקי הטיפוח המקומיים שהישגיהם הולכים וגדלים, עלתה שוב על הפרק בימים אלה.
במגמה "לבחון מחדש" את החלטת משרד החקלאות ומועצת הלול לדחות את חתימת ההסכם שהוצע בשעתו ע"י החב' האמריקנית הידועה "קוב" ולהנהיג לעומת זאת ליברליזציה מוחלטת ביבוא חומר רביה מחו"ל החל מאפריל 1964, ערכה האגודה למדע-עופות דיון סביב שולחן עגול בבית-ציוני-אמריקה, לשמיעת דעת השוללים והמחייבים כאחד.
מסתבר שגבר כוחם של המתנגדים להחלטה הקודמת בדבר התרת היבוא החל משנת הכספים הבאה, לא רק בגלל היותם רוב מוחלט בין משתתפי הדיון אלא גם בשל טיב נימוקיהם שהתבססו בעיקר על התקדמות רבה שהושגה לאחרונה בהשבחת חומר הרבייה בארץ. במבחנים בינלאומיים שנערכו באוסטריה, זכה חומר ישראל מסחרי במקום שני יציב בין שני מגדלים מארה"ב שהתחלפו בשני מבחנים במקום הראשון והשלישי. קצין ההשבחה, ד"ר תרז, הוכיח שלפי מצבו של המשק העומד במקום הראשון במבחנים הנערכים בתחנת הניסיונות בעכו – קבוצת יבנה – איננו רחוקים עוד מהישגי החברה האמריקנית שעמדו להעניק לה את הרשות לפעול בארץ. נימוק חשוב נוסף נגד פתיחת שערי הארץ בפני יבוא היה שחומר הרבייה שיובא בכמויות גדולות מחו"ל עלול להכניס מחלות ללול הישראלי ובעיקר את מחלת ה"פולורום" שעד כה הצליחו להישמר ממנה בישראל. לעומת זאת טענו מחייבי הליברליזציה למען הזכות לחברה זרה להביא ולהציג בישראל חומר רבייה ברמה בינלאומית.
מה בפי המשק המצטיין?
כאשר פנינו לאנשי הלול של קבוצת יבנה (המשק שזכה כאמור במקום הראשון במבחנים) ושאלנום מדוע היה בדעתם להצטרף להסכם עם חברת "קוב" בעוד שמתברר שהם מסוגלים להגיע להישגים כאלה בכוחות עצמם, הוסבר לנו שראו טעם בהתקשרות עם חברת חוץ רק במידה שניתן להוזיל את הוצאות הייצור בטיפוח ובתמלוגים שהיו צריכות להסתכם אז ב- 0.7 אגורה לביצת דגירה. "אולם מאידך אנו בטוחים בכוחנו. בעבודה מאומצת אפשר להגיע לתוצאות חשובות בטיפוח כפי שהוכח במבחן על ידי החומר החדש שלנו בו השגנו את השיא".
|
