יבנה, א' אלול תש"ב, 14.8.1942
למגויסי קבוצתנו באשר הם שם, שלום רב.
חברים יקרים,
מאז מכתבי האחרון התקדמנו יפה. קרה מה שהרבה בתוכנו לא האמינו: בט"ו
באב הועברו התינוקות ובזה השלמנו בערך פרשת ההעברה. אני מדגיש "בערך",
כי נשארו עוד ברודגס הורי החברים וכמה חברים שמטעמים בריאותיים וכו' יישארו עוד
מספר ימים או שבועות מעטים. היתה תנועה לא מעטה במשק. במשך מספר ימים הועברו
הרהיטים של הילדים והחברים, סידורי הבישול, פקליך וזקליך, וכו'. יום יום נסעו
אוטומובילים. תור ההובלה הותאם לקצב העברת האנשים. הארגון היה טוב.
גם במקום ידעו יפה להסתדר. הלא התנאים בשיכון ובחדר האוכל היו דלים
ומצומצמים והותאמו ברגע האחרון להגדלה. לא האמנתי שהדבר יצא עוד כל כך טוב לפועל.
סודרה חגיגה בקשר להפרשת מעשרות ותרומות בהשתתפות שמשון. בעצם היו בו ביום
3 חגיגות. א) לערבים השכנים. ב) החגיגה הנ"ל. ג) נשף גמר הקציר. החלק העיקרי
של החגיגה הראשונה היתה הסעודה לפי מנהג ערבי: אורז ובשר במנות הגונות. לא באו כל
המוזמנים ועל כן הוגדלה מנת האוכל לפי מספר הנעדרים. חברינו המשתתפים התגברו גם על
מנה זו.
בחלק השני, ההפרשה, שסודרה על ידי שמשון, היה בעל רושם. ההפרשה היתה בגמר
הסעודה עם הערבים, סמוך לשקיעת השמש, והשתתפו בה כל חברי הקבוצה. (מקודם רק החברים
מדברים ערבית).
בחלק האחרון, חגיגת גמר הקציר, היה מצב רוח מרומם. על ההצגות אין אני מרשה
לעצמי לכתוב הרבה, כי אין לי כל רגש אומנותי, ועל ידי כך לא תפסתי אל נכון את שירת
המקהלה בעלת 4 קולות לפי מנגינה מודרנית. לי צרבו האוזניים, אבל עשיתי כבן אדם
תרבותי, שתקתי והתנהגתי כאילו מרחף אני בשכבות עליונות. לעומת זה, השירה, ריקוד
והגשת מעדנים היו באופן עממי ביותר והובנו בתכנם האמיתי על ידי כל המשתתפים.
המחנה משנה יום יום את צורתו. ממרחק רב בולט מגדל המים שארבעת רגליו
הושלמו בגובה של 10 מטר, בית ילדים ב', שהלך עד עתה בגילוי ראש, כוסה, על יד חדר
האוכל מתנוססת הארובה של תנור המאפיה ועל ידו יקימו את המאפיה. יש לי הרושם, שסוף
סוף יגמרו פעם את הביוב, מתקרבים כבר לקצה. ארמוני קש הולכים ומתרבים לפי קצב
ההעברה. יהודים "שקנו" מגרשים ובתי קש בקצה השכונה, יושבים היום כבר
במרכז.
מהחיים הפנימיים יש לספר עם גמר עונת האבטיחים מצאנו תחליף: גרעינים.
בידוע נזרע שטח של 25 דונם חמניות שגרעיניהם אנו משמידים בהמונים. אמנם שלמה
אפטרוט זומם למכור אותם, מדברים על מחירים גבוהים עבורם, אבל ציבור החברים בדעה שבאם
כדאי לפרנקים להוציא סכומים ענקיים בעד סחורה זו, אזי ישתלם גם לנו, ליצרנים,
לאכול אותם.
אין איש יבנה יוצא ונכנס בלי שכיסיו מלאי גרעינים. במקום אמירת
"שלום" אתה שופך ליד חברך גרעינים והוא מחזיר לך ביד שנייה. אפילו
לנואמים באסיפה התירו לאכול ולפצח בשעת נשאם את נאומם.
האטרקציה החדשה: "ילדי פרייר". זוהי קבוצת ילדים בני 11-13 שנה
שהועברו על ידי ועדה אחת מהעיר העתיקה בירושלים. בעצם יהיה מקומם הסופי ביבנה. שם
צריכים להקים עבורם בניינים, אבל עד שיעמדו, ייכנסו באופן זמני לרודגס תחת פיקוחם
של "שלוחות". ההעברה מירושלים לרודגס היתה כעין העברה מאסיה לאירופה.
איפה שהתנגשו עם מכשירי ניקוי מודרניים, כגון מברשות שיניים ודברים דומים לאלה.
המפעל יכול להתפתח לדבר יישובי גדול כמו מפעל עליית הנוער, אבל לעת עתה אנו עומדים
עוד בהתחלה ויש עוד צורך ברכישת הניסיון. כמה דברים מעיינים: בקושי רב התרגלו
הילדים לשינה במיטה, כי רגילים הם לישון על מחצלות. כמה ילדים סובלים מפצעים על
ידי נעילת נעליים.
באסיפה האחרונה נבחרה סופית ועדת מנויים שמתפקידה להביא הצעות לבחירת
מוסדות חדשים. נבחרו: דוד אינטרי, גרטה, בוב, משה תשבי. באותה אסיפה הוחלט גם כן
על עריכת דיון לקבלת חברים, לרבות חברי הגרעין. רק ינהיגו סדר חדש: על ידי כפל
המחנות בשנה זו לא היתה אפשרות להכיר את כל החברים. מפני זה נותנים בפעם זו אפשרות
להימנע מההצבעה, בלי שהקול החסר הזה נחשב כ"לא", כמו שנוהגים תמיד. רק
במקרה שהמועמד יקבל 2 שלישים "כן", הוא נתקבל כחבר (כרגיל). אם על ידי
קולות חסרים הוא אינו מגיע למספר זה, דיונו נדחה עוד פעם לחצי שנה.
באותה אסיפה דיברו במקצת על ענייני אוכל ושעות עבודה. היה דיון על זמני
עבודה ובקשר עם זה העירו שאין האוכל בקבוצה מספיק לעבודה חקלאית עם שעות נוספות.
אמנם בהשוואה עם רודגס אנו אוכלים הרבה יותר טוב, אבל כפי הנראה יש אמת בטענות,
שעוד לא הגיעו לגובה הדרוש. הוחלט על דיון מקיף בשאלה זו, וכפי הנראה נצטרך לשפר
במידת מה את הכלכלה, למרות המצב הקשה.
אחרי ככלות הכל אפשר לראות התקדמות מבחינה כספית. הכנסות הפלחה הן די ניכרות
אבל חסר הון חוזר. וזה אינו מאפשר לקבוצה להוציא את הרווח מהמחזור, אלא תמיד
צריכים להכניס את הרווחים שוב להשקעות ולהוצאות של המשק. מלבד זה מורגשות מאד
ההוצאות הענקיות להעברה, האוטומובילים המרובים עלו לנו הון ואין לנו כיסוי מספיק
על זה. כמובן שזה מונע ממנו להרים את רמת החיים.
בימים אלו עזבו אותנו מספר מגויסים ומגויסות מבתי ספר שהתגייסו לחודשיים.
אנו קשרנו אתם קשרים אמיצים ויש תקווה שבמשך זמן הלימודים בשנה האחרונה יחשבו היטב
האם אין מקומם אצלנו.
פרסונליה: לבית אינטריליגטור נולדה בת, בת 4000 גרם, בלי עין הרעה. מועצת
אביה ישבה ודנה מספר חודשים ועכשיו עוד 7 ימים למצוא שם מתאים, אבל מצד אחד אין די
שמות ומצד שני יש יותר מדי.
כנהוג בישראל אני מאחל בחודש אלול בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, שנת
גאולה וישועה ושבירת הרשע.
חזקו ואמצו
שלמה נחליאל
|