|
ציוני
דרך - התפתחות הלול
|
|
|
|
|
|
1934-1947
|
|
|
תאריך
|
ארוע
|
תמונה
|
|
1934
|
הוקם לול הטלה ברודגס.פתח
תקוה העובדת הראשונה גיטל (הקל) השניה יוכבד (תשבי).
בהתאם למקובל בימים ההם: מבנה סגור ללינה בלילה וחצר פתוחה לתנועה ביום.
יחד עם גידול של ברווזים ואווזים.
|
.jpg)
|
|
1935
|
נכנס לעבודה משה
שטיבר (תשבי). הוקמו מדגרות "שולחן" ל-200 ביצים (על נפט)
|
.jpg)
|
|
1936
|
נרכשה מדגרה ענקית
(6000 ביצים) מחברת "הנסן" , ע"י רודי שהיה בשליחות בגרמניה
|
|
|
1937
|
איגוד מגדלי העופות
מתנגד להגדלה המסיבית של כמות הביצים במדגרה . התוצאה: יציאה הסטורית של קבוצת
רודגס (יבנה) מהאיגוד. נקודת מפנה שתהפוך את המדגרה לגדולה בישראל.
|
|
|
1939
|
משה שטיבר מכניס את ברטי
אקרט (עולה חדש מאיטליה) לעבודה בלול.
|
|
|
|
המדגרה הופכת לענף
המשמעותי ביותר. מחפשים קונים לאפרוחים. הקונה הגדול - פטר (יהודי הולנדי) -
בהמשך נקרא "משק פטר". היה בקשרי עבודה עם המדגרה לאורך שנים רבות.
|
|
|
1941-42
|
הקמת קבוצת יבנה.מעבר הדרגתי של הלול, פרוק המבנים והקמתם מחדש ביבנה. המיקום:
ממזרח למכבסה לכיוון הרפתות של היום. המדגרה נבנתה ליד באר א' ושוכנת שם עד
היום.
|
|
|
חורף 1941
|
הוקם בית האימון (המבנה
העגול) הוכנסו אפרוחים שבקעו עדיין במדגרית רודגס. הלולים הראשונים (לול
חיבורים, לול משפחות) הוקמו ע"י בוב אדלר. 600 מטילות.
|
|
|
|
ברטי הופך למנהל הלול.
נכנסו לעבודה: אלזה ווצלר, וולטר אפשטיין, אלימלך אביטל, זלמן בן
טובים
|
|
|
1942
|
הוקמו אזורים ב' ו-ג' .
יש כבר אלף ומאתיים מטילות.
|
|
|
1943
|
אלפיים ומאה מטילות. כבר
יש חשמל ביבנה. המדגרה עוברת מרודגס ומתחילה להתבסס.
|
.jpg)
|
|
1944
|
המדגרה מייצרת מעל
20000 אפרוחים בשנה. בנוסף -
הלול משווק כ-15000 ביצי מאכל לתנובה.
|
|
|
1945
|
קיימים כבר 9 מבנים
לעופות. עובדים על הקמת לול נוסף.
|
.jpg)
|
|
1946
|
ברטי מתחיל בטיפוח
מטילות כולל "ספר יוחסין". הגיעו לקיבוץ ונכנסו לעבודה בלול:
יוסף גוטליב ונפתלי אשר.
|
|
|
1947
|
מגיע ליבנה יצחק
שריד ונכנס ישר ללול. מהר מאד מתגלים כשרונותיו המסחריים שהיוו את הבסיס
לתחום שיווק האפרוחים של מדגריית קבוצת יבנה לאורך שנים רבות.
|
|
