שוב לשאלת השפה בנוער

קבוצתנו 1.2.1936

                                                                   

עלי תמיד לזכור את השיחה שהתקיימה לפני עלית ????? שאז ???? הדגיש שגם אם התקדמנו בידיעות אלה הנה הדיבור עדיין אינו שולט בפינו, והשתדלנו לדבר רק עברית, רוח עברית שררה במחנה הנוער עד כמה שכל ??? הרי קליטת הקבוצה השנייה. אבל הותיקים השתמטו לאט לאט מלדבר עברית ומאז התחילה הירידה שעלתה על העלייה הקודמת בשלטון השפה. החברים חשבו לצאת ידי חובתם כלפי העברית בהשתתפותם בשיחות העבריות ובקריאת חוברות בסגנון קל, אבל לא ניסו להכניס את הספר העברי לתוך סדר הקריאה. היחידים שהשתדלו להמשיך בדיבור העברי הוצאו בזה מהחברה ועמדו לפני הבחירה: להישאר בחברה, או לוותר על שימוש השפה העברית.

זה הנהו המצב ככה שכל חברי הנוער חוץ מ- "יחידי סגולה" יודעים יפה לדבר עברית אבל שוררת אדישות נוראה כלפי חשיבות השפה. אפילו החברים הגרים יחד אינם מדברים ביניהם ובין עצמם עברית.

מה הם הגורמים לשינוי העמדה כלפי השפה אינני יודע, אבל עובדה היא שמסדרים אצלנו עונג שבת (בשבת חנוכה) והמרצים מרצים גרמנית והכל כאילו לא היה, ובכן מתעוררת בי השאלה: למה לנו כל השיחות על שאלת צורת עונג שבת באם יכול לקרות דבר כזה?

ש.ה